למשכימים קום בחג, יום שני 29 באפריל, קצת לפני זריחת השמש, צפויה אחת ההתקבצויות הקרובות ביותר בין שני כוכבי לכת – מאדים ונפטון. בתאריך זה יחלוף מאדים כ-3 מעלות קשת – שהן מרחק כשל שישה ירחים צמודים – צפונית לנפטון.
מאדים אמנם כבר לא הכוכב הבהיר ביותר בשמיים אך עדיין בין הבהירים ביותר, ייראה מעל האופק המזרחי לפני זריחת השמש, לפני חמש בבוקר. הוא בולט בגונו האדום־כתום, וקל מאוד להבחין בו גם בלי טלסקופ. ממש מדרום לו נמצא כוכב הלכת המרוחק ביותר במערכת השמש – נפטון.
את נפטון הרחוק אי אפשר לראות בעין, אולם במשקפת שדה לניתן לראותו ככוכב חיוור, ואילו בטלסקופ חובבים, אפילו בקוטר 70 מ"מ, אפשר לראותו כדיסקה כחולה – ניגוד מרשים לצבע האדום של מאדים, שייראה ממש מעליו, באותו שדה הראייה. אולם נדמה שנפטון רחוק גם משדה הראייה המדעית שלנו. על מאדים – הרכבו, האטמוספרה שלו, ירחיו – אנו יודעים רבות. ואילו הענק נפטון נותר בגדר "טרה אינקוגניטה", ארץ לא־נודעת.
עשרות משימות – לעומת אחת
מאדים הוא כוכב הלכת הנחקר ביותר במערכת השמש (אחרי כדור הארץ, כמובן). כבר ב-1964 ביצעה הגשושית האמריקנית מארינר 4 יעף על פני כוכב הלכת האדום. ב-1975, לאחר כמה ניסיונות כושלים מצד ברית המועצות, שתי משימות מארינר של נאס"א הצליחו להכניס שתי מקפות למסלול סביב מאדים – ולהנחית שני רוברים על פני השטח. נכון לזמן כתיבת שורות אלו יש לא פחות משני רוברים פעילים על פני הקרקע ועוד שבע מקפות. בימים אלה נאס"א אף מתכננת איך לקצר ולהוזיל את משימת החזרת דוגמיות קרקע מכוכב הלכת האדום.
