לראשונה בישראל ובאירופה, ובפעם השנייה בלבד בעולם, ישוגר היום (19 ביוני) בערב לחלל "דוכיפת 1"- ננו-לוויין פרי מחקר ופיתוח של תלמידי תיכון ממרכז המדעים הרצליה, כחלק מפרויקט חדשני של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע ועיריית הרצליה. "דוכיפת 1" הוא גם הלוויין הזעיר הראשון שמשגרת ישראל לחלל.
"דוכיפת 1" בנוי בצורת קוביה שאורך כל צלע שבה אורכה עשרה ס"מ בלבד והיא שוקלת פחות מקילוגרם אחד. ננו-לוויין זה מקדים בשיגורו מספר לוויינים זעירים הנבנים כיום באקדמיה ובתעשייה הישראלית ויחודו בכך שנבנה כולו על ידי תלמידים. בהיותו פורץ דרך, נתמך הפרוייקט על ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. לפני כחצי שנה שוגר לחלל לוויין תלמידים מארה"ב בתמיכה של נאס"א ותעשיית החלל בארה"ב, ואילו הלוויין הישראלי יהיה לוויין התלמידים השני בעולם שמשוגר לחלל.
"השיגור היום מסמן את תחילתו של עידן הלוויינים הזעירים בישראל", אמר לרגל השיגור שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי. "הפרויקט הוא חלק מההתקדמות הטכנולוגית הגדולה בתחום החלל, שהיה בעבר נחלתן הבלעדית של חברת ענק וממשלות, וכיום מאפשרת להנגיש את טכנולוגיית הלוויינים והחלל גם למוסדות מחקר ולאוניברסיטאות. מדינת ישראל לוקחת מגמה זו צעד אחד קדימה ומשלבת את תחום הלוויינים וחקר החלל כבר בקרב בני ובנות נוער".
החזון לבניית הלוויין הזעיר החל לפני כעשור אצל ד"ר אנה הלר, מורה במרכז המדעים הרצליה ומנהלת מעבדת החלל במרכז. לאורך השנים השתתפו במחקר ובפיתוח יותר מ-200 תלמידים, כאשר בשנה האחרונה הואץ תהליך הפיתוח וקבוצה של כ-40 ילדים בגילאי 17-16 עבדה מסביב לשעון על השלמת הלוויין כחלק מפרויקט מדעי-הנדסי המוגש לבגרות. את התלמידים הדריך צוות מסור של מהנדסי חלל מן התעשייה האווירית ומתעשיית ההייטק, בהובלת ד"ר הלר וד"ר מאיר אריאל, מנהל מרכז המדעים בהרצליה.
הלוויין נבנה בתוך "חדר נקי" שהותקן לצורך כך במעבדת החלל במרכז המדעים. עם השלמת הבנייה והבדיקות הפונקציונאליות לפני כחודשיים, הועבר הלוויין אל מתקני התעשייה האווירית לסדרת בדיקות מחמירות של עמידות לתנאים העוינים השוררים בחלל. לאחר שעבר בהצלחה גם בדיקות אלה נשלח "דוכיפת 1" בתוך מזוודה אטומה ומיוחדת אל בסיס השיגור ברוסיה לצורך התקנתו על גבי טיל השיגור. התלמידים מספרים שכדי שהמטען היקר לא ימשוך תשומת לב, הוסוותה המזוודה בתוך קופסת קרטון תמימה למראה של עכברי מחשב שמצאו בפח המחזור. במקביל, הוכשרו התלמידים וצברו ניסיון רב גם בתקשורת בתדרי חובבי רדיו עם לוויינים אזרחיים, באמצעות תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים ולחובבות רדיו שנבנתה גם היא במרכז המדעים הרצליה.
גודלו של הלוויין – 10 * 10 * 10 ס"מ – ומשקלו – 860 גרם בלבד - הם גם יתרונו. "משקלו וגודלו הזעיר של הלוויין הופכים אותו לזול יותר לפיתוח ולשיגור, בהשוואה ללוויינים הרגילים השוקלים מאות קילוגרמים ונדרשת הרבה יותר אנרגיה ומיליוני דולרים כדי לשגר ולתפעל אותם בחלל" מסביר מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע מנחם קדרון.
הלוויין יסייע למטיילים שהולכים לאיבוד במקום שאין בו קליטה סלולרית. המטייל שאבד יוכל לשלוח אותות מצוקה ממכשיר קשר של חובבים אל הננו-הלוויין, שבתורו ישדר למרכז הבקרה בהרצליה, יאתר את מיקום הטייל וישלח כח חילוץ. מאחר שכ-90% מפני כדור הארץ מכוסים באוקיינוסים, מדבריות, יערות עד וקרחונים, מדובר באיזורים עצומים שבהם אין קליטה סלולרית.
הלוויין מכיל מערכת פיקוד, מערכת בקרת אנרגיה, מערכת תקשורת מתוחכמת וכן מצברים לתפעול הלוויין לזמנים בהם הוא שוהה בחלק המסלול המוסתר מן השמש. הלוויין מחופה בלוחות סולריים העמידים לסביבת החלל הקיצונית. חלק מרכיבי הלוויין אף ניתן לקנות היום ישירות באינטרנט אך מחירם עשוי להגיע לעשרות אלפי דולר לרכיב.
הלוויין יחוג כאמור בגובה של 600 ק"מ ובכל שעה וחצי הוא יקיף הקפה מלאה את כדור הארץ. הלוויין יוכל לקלוט בכל רגע נתון אותות מצוקה משטח בקוטר של כ- 4,000 ק"מ, כך שלמעשה יכסה את כל כדור הארץ תוך מספר שעות. אין כיום בחלל לוויין שנותן מענה רחב בקנה מידה כזה. הלוויין מונע מכוח המהירות הראשונית שיצבור במהלך שיגור, אינו מכיל תא דלק ויישאר במסלול בחלל כ-20 שנה, מתוכם מקווים התלמידים שיתפקד בצורה תקינה כשנתיים.