תחום החלל מתלהט – הלכה למעשה: חברת החלל Blue Origin של מייסד אמזון ג'ף בזוס ניסתה בהצלחה מנוע רקטי חדשני. המנוע נוסה במסגרת הפיתוח של משגר לוויינים חדש, שיוכל להעלות מטענים גדולים וכבדים לחלל, תחת חוזה הפיתוח שחתמה החברה עם תאגיד השיגורים לחלל של ארה"ב ULA – גוף משותף לשני ענקי החלל בואינג ולוקהיד-מרטין. המנוע של בזוס מונע בתערובת של מתאן, חומר אורגני המוכר כגז ביצות, והוא קרוב בתכונותיו לגז הבישול המצוי בבתים, וחמצן נוזלי, שמחמצן את המתאן.
Blue Origin של בזוס כבר מחזיקה ברשותה משגר קטן, המסוגל לשגר שבעה אנשים לטיסה תת-מסלולית. בטיסה זו שמיועדת לתיירים, לא נכנסים למסלול סביב כדור הארץ, אלא עולים לגובה רב, המספיק בשביל לחוש תנאי מיקרו-כבידה. משגר זה נקרא New Shepard, על שם האמריקני הראשון בחלל אלן שפרד. לפני מספר שנים הודיע בזוס על כוונתו לפתח משגר בשם New Glenn, על שם האמריקני הראשון שהקיף את כדור הארץ ג'ון גלן. משגר זה עתיד להיות משגר לוויינים אדיר ממדים, שיגמד כל משגר לוויינים הנמצא כיום בשירות או בפיתוח, למעט מערכת ה-BFR של המיליארד המתחרה אילון מאסק מ-SpaceX.
לצורך הנעת ה-New Glenn, שיוכל לשגר למסלול נמוך סביב כדור הארץ 45 טון בשיגור יחיד, בזוס מפתח מנוע רקטי חדש לחלוטין הנקרא BE-4. מנוע זה מסוגל לייצר דחף של מעל ל-216 טון, כאשר לא פחות משבעה מנועים כאלה יניעו את משגר העתיד של Blue Origin. כאמור, בשבוע שעבר מסרה החברה שהמנוע הראשון נוסה בהצלחה.
מאמזון למאדים: העצמאות האמריקנית בחלל
הבחירה במתאן כדלק אינה מקרית. לרוב משתמשים במימן נוזלי כדלק טילים, אבל היתרון הגדול של המתאן הוא שניתן להפיקו במאדים.
בעתיד, כשחוקרים ומתיישבים יגיעו לכוכב הלכת האדום, הם יוכלו להפיק מהקרקע הן את המתאן והן את החמצן הדרוש לשריפתו, וכך לחסוך מטען רב. במקום להטיס למאדים את כל הדלק הדרוש למסע חזרה, המשקל שייחסך ינוצל לשינוע ציוד, ניסויים ובני אדם נוספים. מעניין לציין שגם מאסק בחר במתאן כדלק למנועיו החדשים – ומאותה סיבה ממש.
אמנם כבר בשנת 2015 ביצעה נאס"א ניסוי במנוע רקטי המונע במתאן וחמצן, אך מנוע זה היה בבחינת מדגם טכנולוגי קטן, שלא נועד להיות מותקן במשגריה. הניסוי של Blue Origin הוא בבחינת תצוגת תכלית שמצעידה את התעשיה קדימה. שכן בינתיים, לניסוי הראשון במנוע החדש של החברה יש משמעות גם למשגר לוויינים אמריקני חדש בשם וולקן. משגר זה מפותח על ידי תאגיד השיגור האמריקני, והוא עתיד להחליף את משגרי הלוויינים מסוג דלתא 4 ואטלס 5.
הניסוי המוצלח של בזוס טומן בחובו בשורה לתחום החלל בכלל, ולעצמאות ארה"ב בחלל – שכן המשגר אטלס 5 עושה שימוש במנועים מתוצרת רוסיה. כך יוצא שארה"ב תלויה באספקת מנועים רקטיים ממדינה זרה, שיחסיה עמה מורכבים בלשון המעטה, עובדה שכבר הביאה את בית הנבחרים של ארה"ב לצאת בקריאה לבטל את התלות שנוצרה ולפתח מנועים חדשים תוצרת ארה"ב.
בשנים האחרונות נאס"א מפתחת משגר ענק בשם SLS, שיוכל לשגר אסטרונאוטים לירח ומעבר לו. המשגר החדש ישתמש במנועים המבוססים על מנועי תוכנית מעבורת החלל, שהגיעה לסיומה בשנת 2011. כעת כבר ברור שמגזר החלל הפרטי, בהובלת מאסק ובזוס, הוא שיספק את מנוע העתיד גם לסוכנות החלל הלאומית.
