הוא אחד משמונה כוכבי הלכת הקלאסיים במערכת השמש, והוא שני במרחקו מהשמש אחרי חמה. נוגה נמנה על כוכבי הלכת הסלעיים והוא דומה מאוד לכדור הארץ בגודלו ובמסה שלו. בדומה לחמה, אין לכוכב הלכת נוגה ירחים המקיפים אותו אך יש לו אטמוספרה סמיכה העוטפת אותו כמו שמיכה עבה. האטמוספרה מכילה בעיקר פחמן דו חמצני אשר תורם ליצירת אפקט חממה על פניו של נוגה, בדומה לתהליכים שאנו מכירים מכדור הארץ. כתוצאה מכך הטמפרטורה על פני נוגה מטפסת מעל 450 מעלות צלזיוס! הסביבה הרותחת הזו, בצירוף הנוכחות של התפרצויות געשיות, ענני גופרית, וגשמי חומצה גופרתית, הביאו רבים לתאר את נוגה כמו גיהינום!
משך יום אחד על פניו של נוגה הוא כמו משך הזמן של 243 ימים שלנו בכדור הארץ (כן, הוא מסתובב סביב צירו באיטיות רבה). ואם זה לא מספיק מוזר, סיבובו של כוכב הלכת נוגה סביב צירו הוא בכיוון הפוך מזה של כדור הארץ וכתוצאה מכך השמש זורחת על פניו במערב ושוקעת במזרח.
607px-Mgn_p39146.png
מכתש על פני השטח של כוכב הלכת נגה
מרבית פני השטח של נוגה מכוסים מישורי סלעים וולקנים שטוחים, אולם ישנן מספר התרוממויות קרקע מסיביות הבולטות מעל סביבתן, הנראות כמו יבשות הבולטות מעל "אוקיינוסים" של אבן חלקה. מעל "יבשות" אלו ישנם גם רכסי הרים אדירים, והר מקסוול הגבוה בהרי נוגה מתנשא לגובה 11 קילומטר מעל פני השטח הממוצעים של כוכב הלכת, הרבה יותר מאשר הר אוורסט הגבוה בהרי כדור הארץ!
מכיוון שנוגה קרוב יותר אל השמש מכדור הארץ, תמיד נראה אותו בשמיים בסמיכות לשמש. מפני שאור השמש בוהק ומסנוור, נוכל לראות את נוגה זמן קצר אחרי שהשמש שקעה, או זמן קצר לפני שהיא עולה.
מלבד השמש והירח, נוגה הינו הגרם השמימי הבוהק ביותר הנראה בשמיים. כשהוא מופיע בשמיים לפני עלות השמש בבוקר, נוגה הוא נקודת האור הבוהקת ביותר בשמיים, והאחרונה המופיעה לפני שהשמש זורחת. מסיבה זו נקרא נוגה לעיתים "כוכב השחר".
עיבוד צבעים של תצלומי נוגה ממשימת מסנג'ר. קרדיט: NASA
transit of Venus as seen by SDO on June 5-6 2012.jpg
