כינוי לצפיפות החלקיקים שמהם עשוי האוויר, כמו חמצן, חנקן ופחמן דו-חמצני. בזכות כוח המשיכה של כדור הארץ, האוויר שלנו נשאר כאן באטמוספרה, ואינו בורח לחלל. ככל שאנחנו קרובים לקרקע, לחץ האוויר יהיה גדול יותר, כלומר האוויר יהיה דחוס יותר. מצד שני, ככל שנעלה למעלה, האוויר יהיה דליל והלחץ שהוא יפעיל עלינו יהיה קטן יותר. 
ללחץ אוויר משתנה יש השפעות על חומרים שונים. בלחץ אוויר נמוך מספיק, נוזלי מים יהפכו מיד לגז. מדוע? משום שיש פחות לחץ על פרודות המים הצמודות זו לזו. לכן נדרש גם פחות חום כדי לגרום להן להתנועע ולהיפרד זו מזו, מה שהופך את המים לאדים. כאן בישראל בישראל תזדקקו לטמפרטורה בסביבות מאה מעלות כדי לרתיח מים. אך בטיבט, בגובה של כ- 3.4 קילומטר מעל פני הים, 87 מעלות יספיקו. בגבול ארמסטרונג, בגובה של 19 ק"מ, הלחץ נמוך כל כך, שמים ירתחו כבר בטמפרטורת הגוף, כלומר 37 מעלות. ואלה חדשות רעות מאוד, למשל, לדם בעורקיו של אסטרונאוט ללא חליפת חלל.