המילה "נובה" פירושה "חדש" בלטינית – והרומאים השתמשו בה כדי לתאר כוכבים חדשים בשמיים. כעת, גם לנו תהיה הזדמנות פז לראות נובה, כלומר כוכב המופיע "יש מאין", כאשר הכוכב העמום T כתר צפוני (Coronae Borealis) יתבהר פתאום פי 1,500 – מה שיאפשר לנו לראותו בלילה גם בעין בלתי-מזוינת, ואפילו מהעיר המוארת. כך הוא יישאר למשך כמה ימים.
T כתר צפוני מרוחק כ-3,000 שנות אור מכדור הארץ, והוא מתבהר בעצמה בערך מדי 80 שנה – כאשר הפעם האחרונה הייתה ב-1946. על פי רוב, בהירותו הנראית של הכוכב היא 10+, כאשר הגבול העליון של הראייה האנושית בתנאים אופטימליים עומד על 6.5+ (באסטרונומיה ככל שערך הבהירות נמוך יותר, הכוכב בהיר יותר). אחרי הנובה, הכוכב T כתר צפוני יגיע לבהירות של 2+, כבהירותו של כוכב הצפון פולאריס, והוא צפוי "להופיע" פתאום בשמי הלילה – ולהיראות בבירור וללא עזרים גם מלב הערים.
איך זה קורה? ובכן, הכוכב T כתר צפוני הוא למעשה כוכב כפול: ננס לבן וענק אדום המקיפים מרכז מסה משותף. ננס לבן הוא ליבה של כוכב כמו השמש שלנו, שנגמר לו "הדלק" להיתוך גרעיני – דהיינו בעיקר מימן. אך מאחר שהננס הלבן דחוס מאוד, כוח הכבידה שלו גדול מזה של עמיתו הענק האדום, וחומר מהענק האדום נשאב לננס הלבן. פעם ב-80 שנה פחות או יותר המימן שהננס הלבן "גונב" מהענק האדום מגיע לרמה קריטית, מתחמם ואז מתחיל היתוך גרעיני. האנרגיה שמשתחררת בתהליך זה מעיפה את שכבת המימן כקליפה רותחת ובהירה – וזה פיצוץ הנובה.
נובה היא תופעה שכיחה מאוד ביקום, ולפי הערכות ישנן עשרות התפרצויות נובה מדי שנה בגלקסיית שביל החלב שלנו. אלא שרובן לא צפויות. הנובה של T כתר צפוני היא אחת מחמש נובות מחזוריות בגלקסיה. את הנובה גילה האסטרונום האירי ג'ון ברמינגהם כשהתפרצה ב-1866, אבל היא תועדה כנראה הרבה קודם – ותועדה כבר ב-1217.
בהתפרצות הקודמת, שאירעה ב-1946, אסטרונומים הבחינו בירידה חדה בבהירות המערכת רגע לפני הפיצוץ, והתעמעמות דומה נרשמה בחודשים האחרונים. מכאן מסיקים מדענים שהנובה צפויה להופיע בשמיים מעתה ועד ספטמבר 2024. לאחר הפיצוץ, הכוכב צפוי להתבהר למשך כמה ימים. T כתר צפוני נמצא בין הכוכבים וגה וארקטורוס, ושם גם יופיע "הכוכב" החדש.
למעקב אחר בהירותו הנראית של T כתר צפוני>>