היום זה היום בשנה, שבו אנחנו הכי רחוקים שאפשר משכנתנו הלוהטת, השמש. כדור הארץ יביט על השמש ממרחק של 152.09 מיליון ק"מ, לעומת 147.1 מיליון ק"מ "בלבד" כשהוא במרחק הקרוב ביותר.
מדוע זה קורה?
מפני שכוכבי לכת, אינם מקיפים את השמש במעגל, אלא במסלול אליפטי. לאליפסה, בשונה מהמעגל, אין מרכז, אלא שני מוקדים, הממוקמים על הציר הארוך שלה. השמש ממוקמת באחד המוקדים, כך שבקצה הציר הרחוק נמצא האפהליון, ובקצה הקרוב נמצא הפריהליון. בעצם חוק האליפסה נכון עבור כל גוף שמימי שמקיף גוף אחר בשדה הכבידה שלו. החוק הזה הוא הראשון מבין שלושת חוקי קפלר, אותם ניסח האסטרונום והמתמטיקאי הגרמני יוהנס קפלר לפני 400 שנה בערך.
כיצד תשפיע על כדור הארץ תוספת המרחק מהשמש?
במרחקים אסטרונומים 5 מיליון ק"מ הם ממש לא הרבה, כך שאתם לא צריכים לדאוג שיהיה כאן פתאום קר יותר או חשוך יותר. עובדה, בכל שנה מתרחש אצלנו האפהליון בדיוק בשיאו של הקיץ, ועדיין אנחנו ממשיכים למרוח קרם הגנה.
הסיבה שאנחנו בקיץ (והיום באופן אירוני, זה מורגש במיוחד) קשורה לנטיית צירו של כדור הארץ כלפי השמש בתקופה זו של השנה, כשקרני האור פוגעים באופן מרוכז בחצי הצפוני בזווית ישרה. בחציו הדרומי של כדור הארץ בתקופה זו, לעומת זאת, קרני השמש מתפזרות על פני שטח גדול יותר ולכן הטמפרטורות נמוכות. מצב זה יתהפך כאשר כדור הארץ יהיה בפריהליון בינואר, כלומר במרחקו הקרוב ביותר לשמש: קרני האור יפגעו בזווית ישרה באופן מרוכז בחצי הדרומי של העולם (שם יהיה קיץ), ואילו בחלק הצפוני פיזור קרני השמש יהיה רב יותר וכאן יהיה חורף.
ועדיין, גם למרחק כדור הארץ מהשמש יש השפעה על החורף בחצי הכדור הדרומי, גם אם קטנה יותר. תוספת 5 מיליוני קילומטרים מהשמש, כאשר כדור הארץ באפהליון היום, היא תוספת של כחמישה אחוזים, מה שאומר שעצמת הקרינה פוחתת בכ- 7% אחוזים בהשוואה לינואר. זו אחת הסיבות שהחורף בחצי כדור הארץ הדרומי קר יותר מהחורף בצפון. ולא רק זאת, אלא שהדרומיים מקבלים עוד כמה ימים של חורף בהשוואה אלינו, הצפוניים. מדוע? לזה אחראי החוק השני של קפלר, הטוען כי כדור הארץ ינוע לאט יותר ככל שמרחקו מהשמש גדול יותר. כדור הארץ עובר באפהליון כשבחצי הכדור הדרומי החורף בשיאו, ובגלל מרחקו הרב מהשמש, הוא לא ממהר יותר מידי. כתוצאה מכך תקופת החורף בחצי הדרומי ארוכה בארבעה עד שישה ימים מזו שבחצי הצפוני.
