סביב שבתאי יש 62 ירחים (נכון לספירה המעודכנת ל- 2017), שהתגבשו מגושי סלעים וגזים בתקופה המוקדמת של מערכת השמש. אז איך זה שדווקא רסיסי הקרח והאבק המרכיבים את הטבעות של שבתאי לא התגבשו לכדי ירחים?
הירח שלנו נמצא מעבר ל"גבול רוש"– המרחק המינימלי שבו גוף קטן יכול להסתובב סביב גוף גדול יותר מבלי להיקרע על ידי כוחות הכבידה שלו. עבור כדור הארץ והירח, גבול רוש הוא 18,470 ק"מ. בזמן שהירח שלנו שומר נגיעה ומשייט לו בבטחה במרחק 384,400 ק"מ, הטבעות של שבתאי, וכן אלה הפחות מפורסמות של צדק, אורנוס ונפטון, מקיפות את כוכבי הלכת בתוך גבול רוש, כך שהן נשארות בגדר טבעות, ולא מתגבשות לכדי ירחים.
מרחוק הן נראות כמו משטחים צבעוניים חלקים וישרים, אבל מקרוב התמונה שונה לגמרי. מה שגורם לנו לתהות: מה היה קורה אם היינו מנסים לטוס בחללית דרך הטבעות?