ב-1 בדצמבר טלסקופים ברחבי העולם, מקצועיים וחובבניים גם יחד, יופנו אל כוכב הלכת האדמוני והמרתק מאדים ויעקבו אחריו במשך השבועות הקרובים, עד שילך ויתעמעם שוב.
ב-1.12 מאדים יהיה בקרבה המרבית לכדור הארץ לשנת 2022 (81.45 מיליון קילומטרים) וכשבוע לאחר מכן, ב-8.12, הוא יהיה בניגוד. זה אומר שמאדים וכדור הארץ מצויים באותו צד של השמש, בקו אחד עימה. אלה הלילות שבהם מאדים זורח עם שקיעת החמה ושוקע עם זריחתה וכדאי להפנות אליו מבט.
לפי אורך השנה של מאדים ולפי המהירות היחסית בין שני כוכבי הלכת אפשר לחשב ולמצוא שמצב כזה מתרחש במחזוריות של 26 חודשים לערך, והמרחק ממאדים קטן אז פי שלושה בממוצע. במילים אחרות, מאדים ייראה לנו גדול פי שלושה, וזה לא דבר של מה בכך כשמדובר בכוכב קטנטן שכזה, הגדול אך במעט מהירח שלנו. לזה מצטרף גורם נוסף: מסלולו של מאדים פחוס למדי, ובשל כך גם המרחקים שלו מכדור הארץ בעת הניגוד משתנים באופן שאינו זניח כלל: בין 54 מיליון ק"מ בניגודים הקרובים ביותר, עד למעלה מ-100 מיליון ק"מ בניגודים הרחוקים ביותר. יוצא אפוא שבניגודים הקרובים גודלו הזוויתי מוכפל כמעט.
מעניין לציין כי החוק הראשון של האסטרונום יוהאן קפלר, הקובע כי כוכבי הלכת נעים סביב השמש במסלולים אליפטיים, התבסס על תצפיות שערך קפלר בשינויי המרחק של מאדים בניגוד. גם למרחקי הניגודים יש מחזוריות יחסית קבועה – 15 שנה פחות או יותר. ב-31 ביולי 2018 זה קרה בפעם האחרונה: שכננו האדמוני יחלוף במרחק מזערי של 57.6 מיליון ק"מ בלבד מאיתנו.
מה כדאי לדעת לקראת המפגש הקרוב עם מאדים
הפרט הבולט ביותר לעין שתבחינו בו בתצפית על מאדים יהיה כמובן צבעו האדמדם. מאדים הוא כוכב לכת בעל אטמוספרה דלילה מאוד, יחסית לאטמוספרה של כדור הארץ ובוודאי יחסית לזו של נוגה. ריכוז המים באטמוספרה שלו נמוך מאוד, יחסית, אולם בזמנים קדומים יותר היה כנראה ריכוזם גבוה בהרבה. בהיעדר אוקיינוסים וצורות חיים שיקלטו את אדי המים והחמצן, נספגו המים בקרקע העשירה בברזל, והחלה תגובה כימית בין הברזל למים – חִמצון. במילים אחרות, הברזל החליד, ומזה נובע סמלו המסחרי של כוכב החלודה – צבעו הכתום־אדום.
מאדים עשיר בנופי פרא ובמזג אוויר פרוע: הרי געש אימתניים, קניונים שלא נגמרים, סופות חול ערות וכיפות קרח בוהקות. שוכן בו הר הגעש הגדול ביותר במערכת השמש – הר אולימפוס (Olimpus Mons), המתנשא לגובה 25 ק"מ, כמעט פי שלושה מהשיאן הפרטי שלנו כאן על פני כדור הארץ – הר האוורסט. רוחב בסיסו של אולימפוס הוא 700 ק"מ ורוחב הלוע הכבוי שלו 90 ק"מ. נסו לדמיין הר געש שגודל בסיסו מכסה את רוב הודו והלוע בלבד שווה בערך למרחק בין תל אביב לחיפה. מסביב ללוע מתנשאת שרשרת צוקים שגובהה 4 ק"מ. הר אולימפוס נראה היטב מכדור הארץ באמצעות טלסקופים חזקים מאוד בזמן ניגוד קרוב. מלבדו מופו על פני המאדים למעלה מ-400 הרי געש. מאדים מתהדר גם בקניון הגדול ביותר במערכת השמש – ואלֶס מארינריס (Valles Marineris), המשתרע לאורך 5000 ק"מ, קטן אך במקצת מהאוקיינוס האטלנטי הצפוני (המרחק בין מערב אירופה למזרח אמריקה־הצפונית). גם אם ברשותכם טלסקופ קטן יחסית, תוכלו להבחין בקלות בכיפות הקרח הלבנות בקטבים ובמדבריות הכהים.
