בשעות הלילה המאוחרות שבין 7 ל־8 בפברואר יחול שיאו של מטר המטאורים האלפא־קנטאורידים, ומדי פעם יבליח בשמיים הבזק מרהיב של "כוכב נופל". המטר הזה צנוע למדי, ואם תצַפּו למופע זיקוקים דינמי ומסעיר – צפויה לכם אכזבה. שמו של המטר ניתן לו כי הוא נראה נובע מסביבתה של מערכת הכוכבים אלפא־קנטאורי. מערכת זו אינה נראית כלל מחצי כדור הארץ הצפוני, ולכן נוסף על דלילותו הטבעית של המטר, כחצי מהמטאורים ייעלמו מעינינו. עם זאת, אם אתם חובבי מטאורים אדוקים, ודאי לא תרצו לפספס את מנחתה הצנועה של שכנתנו הקרובה ביותר בגלקסיה, שמדי שנה שולחת לנו נפנוף מאי שם מתחת לאופק.
כמו כל דבר בחיים, הכול כמובן עניין של פרספקטיבה. המטאורים לא באמת מגיעים מהכוכב, הם רק נראים, מנקודת מבטנו, כמגיחים ממנו. נקודת המפגש של מסלול כדור הארץ עם חלקיקי האבק שהם מקור המטאורים מצויה בכיוון של הכוכב בשמיים.
אלפא־קנטאורי היא מערכת תלת־כוכבית השוכנת במרחק של כ־4.37 שנות אור מאיתנו, מרחק זעום בהחלט יחסית לממדיו הבלתי נתפסים של שביל החלב. המערכת מופיעה בשמי חצי כדור הארץ הדרומי ונראית כאילו הייתה כוכב אחד – הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת קנטאור והשלישי בבהירותו בשמי הלילה הדרומי. הזוג אלפא־קנטאורי A ואלפא־קנטאורי B מקיפים את מרכז מסתם המשותפת במחזור של 79.91 שנות ארץ, ופרוקסימה־קנטאורי מקיף את השניים במחזור של כחצי מיליון שנות ארץ.
Alpha_Centauri_relative_sizes.jpg
המטר נמשך מ־31 בינואר ועד 20 בפברואר, אולם שיאו הוא בשעה 15:00 בצוהרי 8 בפברואר. עכשיו רק נשאר לכם לבחור אם לצפות בו בלילה הקודם לשיא או בלילה שאחריו. אומנם, כאמור, צפויים לכם מטאורים אחדים בלבד, אולם כבר תועדו בעבר התפרצויות חגיגיות במיוחד שהגיעו לכ־15 מטאורים בשעה. לצפייה מיטבית כדאי כמובן להתרחק מאורות העיר ולחפש מקום חשוך. גם הירח יכבד את המטר באי־נוכחותו, ישקע כבר בתחילת הערב ולא יפריע למופע הלילי.
