הלילות שבין ה-8 ל-15 לחודש אוגוסט הם הזמן האופטימלי לצפות במטר המטאורים העשיר ביותר בשנה – הפרסאידים. אם אתם במקום חשוך כמו במדבר, תוכלו לראות מטאורים רבים כאשר בשיא המטר הקצב יכול להגיע ללמעלה מ-100 מטאורים בשעה. שיאו של המטר יהיה בלילה שבין ה- 12 ל-13 באוגוסט, כאשר השיא צפוי להיראות בין השעות 22 ל-1 אחר חצות. השנה הירח יהיה סמוך למולד ולכן המטר יהיה אטרקטיבי במיוחד.
כדורי אש בשמיים
אחת התופעות שמאפיינות את מטר הפרסאידים היא הבלחתם של "כדורי אש". כדור אש – מטאור בהיר במיוחד – נראה כאשר מטאוריד גדול יחסית נכנס לאטמוספירה. בהירותו של כדור אש עשויה להשתוות לזו של כוכב הלכת נוגה, ואת אורו אפשר לתפוס גם בלילה של ירח מלא ואפילו באור יום. קשה להישאר אדישים למראהו של כדור כזה החוצה את כיפת השמיים. נאס"א מפעילה רשת מצלמות המפוזרות ברחבי דרום ארה"ב, ועוקבות אחר פעילותם של כדורי האש מאז שנת 2008. מחקר שפרסם ביל קוק ממשרד המטאורידים של נאס"א לפני שלוש שנים קבע כי מטר הפרסאידים הוא השיאן הרשמי של כדורי האש.
כמו רוב המטרים, גם הפרסאידים מקורם בשרידי אבק שהותיר אחריו כוכב שביט במסלולו סביב השמש. הפעם מפיקו של המופע הוא כוכב השביט המחזורי סוויפט-טאטל, המקיף את השמש אחת ל-133 שנים. פעם בשנה, כשכדור הארץ עובר בשובל השאריות של השביט, פוגעים המטאורידים באטמוספירה במהירות של 59 ק"מ לשנייה ויוצרים מופע שמימי מרהיב. הפעם האחרונה שסוויפט-טאטל קפץ לביקור בשכונה הייתה בשנת 1992. האירוע המשמח הזה לווה בפרץ של מאות פרסאידים בשעה גם בשנים שאחריו: כ-200 פרסאידים בשעה בשנת 1993 וכ-500 מטאורים בשעה בשנת 1994. מאז, הקצב הממוצע של הפרסאידים בשיא נע סביב ה-100 מטאורים בשעה. סוויפט-טאטל, שגודלו מגיע ל-26 קילומטרים, גדול במידה ניכרת משביטים טיפוסיים, ולדעת ביל קוק זה מה שהופך אותו לאלוף האלופים של כדורי האש.
היסטוריה של מטאורים: דמעות שמימיות של קדוש נוצרי
המטר העשיר של הפרסאידים היה ידוע עוד בעת העתיקה, אולם אז ניתנו לתופעה המרהיבה הזו הסברים הרבה פחות מדעיים. כך למשל ברומא העתיקה, כשהקיסר דן למוות את האפיפיור סיקסטוס השני בשל אמונתו הנוצרית: רגע לפני שהלך אל מותו קרא סיקסטוס לעוזרו הנאמן לָאוּרנטיוס וציווה עליו לחלק את אוצרות הכנסייה לנזקקים, לבל ייפלו לידי הרומאים. שלושה ימים חילק לאורנטיוס כסף וזהב וכל דבר בעל ערך לכל פשוטי העם – החולים, הנכים והקבצנים. המעשה עורר את זעמו של הקיסר, ולאורנטיוס נידון לשריפה על המוקד. כך, על פי האמונה הנוצרית, בשנת 258 מת לאורנטיוס מות קדושים. דמעותיו של הקדוש המעונה עלו השמימה ומאז ועד היום הן נראות כמטר הפרסאידים – "דמעותיו של לורנס הקדוש".
