בתאריך 14 ביוני יחלוף אסטרואיד במרחק קרוב יחסית לכדור הארץ – 1.4 מיליון ק"מ בלבד בנקודה הקרובה ביותר. נשמע לכם רחוק? ובכן, לא כל כך. במונחים אסטרונומיים המרחק הזה הוא ממש מעבר לפינה – רק פי 4 בערך ממרחקו של הירח מאיתנו. אסטרואידים כאלו, שקופצים לביקור בשכונה באורך מסלולם ומנופפים לנו לשלום ממרחק של עד 3 מיליון ק"מ, משתייכים לקבוצה הקרויה "עצמים קרובי ארץ" (Near Earh Objects). הקבוצה הזו מונה אלפי אסטרואידים, והם זוכים מנאס"א ליחס מיוחד – "כבדהו וחשדהו": מצד אחד הקִרבה היתרה הזו מנוצלת בשמחה לצורך מחקר ממוקד ופורה של השכן הזמני, ומצד שני הסוכנות עוקבת בדריכות אחר מסלולו ומוודאת כי אין שום סיכוי למפגש קרוב ומאיים יותר. זה לא סוד שפגיעה ישירה של אסטרואיד קטן אחד יכולה לחולל חורבן קטלני הכולל תרחישים אפוקליפטיים למיניהם, כגון רעידות אדמה, גלי הדף, חום, רסיסי פגיעה וגלי צונאמי אימתניים.
עד היום, למרבה המזל, לא ידוע על שום אסטרואיד שאמור להתנגש בנו, אולם מעקב צמוד אחר כל הסלעים הסוררים שמסביבנו הוא בלתי אפשרי. לפי ההערכות יש כמיליון אסטרואידים במערכת השמש, ונכון להיום התגלו רק כ-13,000 מהם. ל-500 מהאסטרואידים הידועים, וביניהם אורחנו הזמני, יש פוטנציאל סביר בהחלט לפגיעה ישירה בכדור הארץ. בגלל המסה הקטנה וההתמדה הנמוכה, כל מכשול קטנטן במסלולו של אסטרואיד יכול להסיטו בקלות מן המסלול ולשלח אותו היישר אל חיק הפלנטה שלנו, והיא, בשל כוח הכבידה, תקבל אותו בזרועות פתוחות.
ezgif-4-63f20d8ae310.gif
האורח התורן נקרא 2017 MF7. שמו מלמד שהאנושות יודעת על קיומו כבר משנת 2017, והוא נתון מאז במעקב צמוד וערני מבעד לעדשת הטלסקופ. לפי ההערכות קוטרו של האסטרואיד הוא בין 23 ל-40 מטר, ובעת קרבתו המרבית אלינו הוא ישייט לו במהירות של 11 ק"מ לשנייה, יחסית לכדור הארץ. כעת אין לנו כמעט מידע נוסף על האורח הקטן שלנו, אולם נאס"א נערכה כאמור להזדמנות הפז הזאת, וטלסקופים גדולים ומשוכללים כבר מכוונים לעברו כדי לדלות כמה שיותר מידע.
