ההתיישבות הראשונה במאדים נוסדה מזמן, בשנת 2000 – באי דבון. שם, בצפון קנדה, בנתה אגודת מאדים את הבסיס FMARS – ראשי תיבות של Flashline Mars Arctic Research Station. האתר נבחר בשל היובש והקור הקיצוני שלו, שדומים לתנאי הסביבה במאדים. מדי שנה בקיץ, צוות המונה שישה עד שבעה מתנדבים מגיע לאייש את התחנה, ושוהה בה כמה חודשים. חברי הצוות יוצאים ממבנה התחנה אך ורק בחליפות חלל (לא אמיתיות), מתקשרים עם "כדור הארץ" בעיכוב מלאכותי של 20 דקות (פרק הזמן הממוצע למעבר התקשורת בין כדור הארץ למאדים) ועורכים ניסויים מדעיים שונים במטרה ליצור גוף ידע שישמש את החוקרים והמתיישבים בכוכב הלכת האדום. כך, למשל, הצוותים ב-FMARS בוחנים שיטות למציאת מאגרי מים תת-קרקעיים באדמת הטרשים של דבון.
640px-FMARS_2009_panorama.jpg
אגודת מאדים מפעילה עוד בסיס הדמיית מאדים, בשם MDRS, ביוטה, ארצות הברית. הדמיות אחרות הן MARS-500 במוסקבה, שנועד לבדוק את העמידות הפסיכולוגית לתנאי הבדידות של משימה מאוישת למאדים, ו-HI-SEAS במאונה לואה שבהוואי.
dmars.jpg
ב-2018 נערכה הדמיית מאדים הראשונה בישראל, D-MARS, ראשי תיבות שלDesert Mars Analog Ramon Station, של סוכנות החלל הישראלית. שישה "רמונאוטים" אספו דוגמיות קרקע ומדדו את הקרינה הקוסמית במכתש רמון. עד כה נערכו כמה הדמיות מאדים בנגב, לרבות כאלה של בני נוער, במסגרת תוכניות חקר.
במהלך אוקטובר 2021 ישראל מארחת את הדמיית המאדים הבינלאומית AMADEE של פורום החלל האוסטרי וסוכנות החלל הישראלית. שישה אסטרונאוטים אנלוגיים ינסו לשרוד באקלים הצחיח ובסביבה המבודדת של מכתש רמון, ויבצעו מספר רב של מחקרים אקדמיים וניסויים בטכנולוגית חלל חדישה, בניסיון לשפר את סיכויי ההישרדות של משימה מאוישת עתידית למאדים.
ועם כל זאת, תהום ברוחב 50 מיליון ק"מ פעורה בין הדמיות מאדים במצפה רמון לבסיס במאדים עצמו. כל משימה מאוישת למאדים, קצרה כארוכה, למטרות מחקר או למטרות התיישבות, תהיה ההרפתקה הגדולה והמסוכנת ביותר של האנושות. במקרה של דלקת בתוספתן, איש הצוות מהדמיית מאדים בנגב יפונה לבית החולים סורוקה בבאר שבע, ואסטרונאוט אנלוגי מצוות הגיבוי יחליף אותו. במאדים לא יהיו צוותי גיבוי או צוותי רפואה. לא יהיה לאן להתפנות. האסטרונאוטים הראשונים יצטרכו להסתדר בכוחות עצמם, בבידוד שאין ולא הייתה לו מקבילה בכל כדור הארץ.