פתחו חלון, הביטו בעץ, הושיטו יד – ומייד תרגישו בנוכחותה: רוח. הרוחות נושבות בעולמנו כבר מיליארדי שנים, מהבריזה בקיץ דרך רוח סערה בחורף וכלה בסופות הוריקן וטורנדו. אבל מהי רוח, בעצם? איך היא נוצרת? ומדוע היא אינה נעצרת לעולם?
1Wind_mile_Yemin_Moshe_DSCN0794a.jpg
ובכן, כל הרוחות בכדור הארץ קשורות בשמש. כפי שהשמש מחממת את האדמה, כך היא מחממת את האוויר (שנוגע באדמה). וכמו כל חומר, כשהאוויר מתחמם הוא מתפשט: הרעידות של האטומים באוויר נעשות תכופות יותר ויותר, והם דוחפים זה את זה, מתפשטים ותופסים נפח רב יותר. לכן אוויר חם הוא דחוס פחות מאוויר קר. וכמו שברווז גומי צף על המים כי הוא דחוס פחות מהמים, כך האוויר החם צף על גבי האוויר הקר. חשבו, למשל, על כדור פורח. איך כדור פורח פורח? מבער מחמם את האוויר בתוך הבלון, כדי שהוא יהיה חם יותר מהאוויר שמחוץ לבלון.
2Cappadociasunrise.jpg
חזרה לרוח. כאשר אוויר מתחמם, מתפשט ועולה השמיימה, אוויר קר יותר מהסביבה ממהר לתפוס את מקומו; האוויר ה"ממהר" הזה נקרא בפשטות רוח. הרי לא ייתכן שאוויר חם יעלה – ואנחנו נישאר בלי אוויר. הלחצים צריכים להתאזן: כשאוויר חם עולה למעלה, אוויר קר יותר חודר פנימה. כאשר החזאי מתריע מפני "חזית קרה", הוא בעצם אומר שגוש אדיר של אוויר קר דוהר לכיווננו במטרה לתפוס את מקומו של האוויר החם.
במילים אחרות, רוח היא פועל יוצא של החימום הבלתי-שווה של כוכב לכת (בעל אטמוספירה) על ידי כוכב שבת. אז רגע, אם חום השמש אחראי לרוחות, מדוע הרוחות החזקות ביותר במערכת השמש נושבות דווקא בכוכבי הלכת החיצוניים, הרחוקים מהשמש?