מה היה קורה אילו לא הייתה רוח?

דמיינו שמחר בבוקר אתם יושבים במרפסת – ופתאום הרוח מפסיקה לנשוב. אתם מפעילים מזגן, אבל בחדשות מדווחים שזאת לא בעיה מקומית: בכל הארצות ובכל העולם האוויר פשוט עומד. מה היה קורה לכדור הארץ – ולתושביו?

ובכן, בטווח הקצר לא היה קורה שום דבר דרמטי. לא, מטוסים וציפורים לא היו נופלים מהשמיים. מפרשיות כן היו נתקעות בים, וכמה ילדים עצובים היו נתקעים עם עפיפונים חסרי תוחלת, אבל באופן כללי העולם היה נראה אותו דבר. בהיעדר רוח הטמפרטורה הייתה עולה מעט או יורדת מעט, בהתאם לעונה במקומכם בכדור הארץ, אבל זהו פחות או יותר. כעבור זמן-מה הגל האחרון היה פוגע בחוף – והים היה נעשה שקט לחלוטין (למעט גלים שנגרמים מפעילות של דגים ויונקים בתוך הים, מרעידות אדמה ומגאות ושפל). למעשה, לשביתה הפתאומית של הרוח היו גם כמה יתרונות זמניים: לא היו עוד סופות טורנדו והוריקן. 

הבעיות היו מתחילות רק כעבור כמה ימים: בלי רוח שתישא את הלחות למרחקים, רוב שטח האדמה של כדור הארץ יהפוך צחיח לחלוטין. עננים עדיין ייווצרו מעל גופי מים גדולים, יתעבו ויהיו לגשם – אבל רק מעל נקודת האידוי שלהם. כלומר יהיה גשם, אבל בעיקר מעל הים, והוא יהיה מעט מלוח. בעלי חיים וגם בני אדם ימותו מצמא (ומרעב) בהמוניהם. תושבי האיים וחצאי-האיים עוד יוכלו לגנוב ענן פה ושם, אבל הם ייאלצו להתמודד עם לחות איומה. ללא הרוח, שמסייעת להסיע חלק מהחום, החיים ליד גופי מים יהיו הבילים להפליא והחיים הרחק מגופי מים יהיו יבשים להחריד. הקטבים יקפאו ואילו אזור קו המשווה יהפוך לגיהינום. 

החדשות הטובות: זה לא יקרה לעולם. כדי שהרוח תפסיק לנשוב יהיה עלינו לבנות עדשות חלל חכמות שיקיפו את כוכב הלכת כולו וידאגו לפיזור אחיד לגמרי של אור השמש שנופל על הארץ – ולמה שנעשה דבר כזה? אנחנו אוהבים רוח. ואנחנו צריכים גשם.

אבל יש עולמות במערכת השמש שלנו שבהם העננים אינם אוצרים בתוכם גשם.