טרם דמדומי הזריחה, בבוקר 13 בדצמבר, יתקבצו להם שני המאורות הבהירים ביותר בשמי החשכה – נוגה והירח. הסהר הדקיק, המצוי ממש לפני המולד, יפציע באופק המזרחי, במרחק זוויתי של 4 מעלות בלבד מזרחית לנוגה. נוגה יימצא בשעה זאת בצד המרוחק של מסלולו, ולכן יפנה אלינו את רוב פניו המוארות. בטלסקופ קטן הוא ייראה כעיגול פגום.
אולם המפגש הקרוב הזה, הנראה לצופי ארצנו, הוא רק קצה הקרחון. כמה שעות קודם לכן נשפו להם השניים זה בעורפו של זה ממרחק זעום של 0.7 מעלות בלבד – רק קצת יותר מגודלו של ירח מלא. את התמונה המהפנטת הזו, של סהר דק הצמוד לכוכב בהיר, תוכלו רק לדמיין, מפני שהיא תתרחש לפני זריחתם כאן, ולא תיראה מישראל.
המחזה השמימי הזה אומץ על ידי רבות ממדינות ערב, וב-50 השנים האחרונות הוא ידוע כסמל האסלאם. אגדה מספרת שמקורו של הסמל בהתקבצות שנראתה בשנת ההג'רה, השנה שבה יצא מוחמד ממכה. אולם האירוע האסטרונומי הזה מלהיב את האנושות עוד משחר ההיסטוריה, ויש עדויות לשימושו כסמל כבר בעת העתיקה, אצל המואבים ואצל השומרונים. לפי המיתולוגיה המסופוטמית מתואר בו מפגש אלים שמימי בין סין, אל הירח ואויבה הגדול של השמש, ובין עשתר, אלת הפריון, האהבה והמין.
Emblem_of_Turkey.png
