רק לפני שבועיים זכינו לראות את ירח-העל זורח לו בשמי הלילה במלוא הדרו, כשהוא בפריגיאה, כלומר בנקודה הקרובה ביותר אלינו במסלולו, והנה הוא עבר מאז חצי הקפה וכבר הספיק להגיע אל האפוגיאה, הנקודה הרחוקה ביותר מאיתנו במסלולו. יתרה מזאת, הנקודה הפעם היא הנקודה הרחוקה ביותר בכל השנה כולה. לאחר שנהנינו ב-27 באפריל מסופרמון מרשים ובוהק, ב-12 במאי יגיע הירח למרחק שיא של 406,510 קילומטר מכדור הארץ.
מסלולו של הירח הוא אליפטי, ומרחקו מכדור הארץ, אינו קבוע. בין האפוגיאה לפריגיאה קיים פער של כ-14 אחוזים מהמרחק הכולל. זהו פער משמעותי למדי, וניתן להבחין בו.
ב-26 במאי, לאחר מחצית ההקפה הבאה, שוב יגיע שכננו המזגזג לפריגיאה, ויהיה במרחק "זעום" מאיתנו – כ-357,300 קילומטר בלבד. כיוון שכמה שעות לאחר מכן יזרח הירח המלא, ב-26 במאי נזכה בסופרמון מרשים ומפואר שני לשנה זו. אם אתם מתכננים טיול לילי במדבר לאור ירח – לא תמצאו השנה תאריך טוב מזה.
Apogee_(PSF)-he.svg_.png
מוכי ירח בליל ירח מלא
הירח המתעתע היה במהלך הדורות השראה לסיפורים על התנהגויות מוזרות ומוטרפות הקשורות בו, שמככבים בהם ערפדים, אנשי זאב ותנים מייללים המשחרים לטרף בלילות ירח מלא. אבל האמת היא שאם תביטו אל הירח כשהוא במילואו – אפילו דרך טלסקופ – הוא לא ייראה שונה מבכל לילה אחר בשנה. אמנם כשהירח בפריגיאה יש לעיתים גאות הגבוהה בעשרות סנטימטר מהרגיל, אבל נראה שכל הטירוף סביב הירח, בסופו של דבר, אינו נובע מתופעות אסטרונומיות.
האמונה שלווייננו הפרטי אחראי להתנהגויות אפלות של נפש האדם והחיה היא עתיקה מאוד. "מוכה ירח" הוא כינוי לאדם שאיבד את אחיזתו במציאות. המילה האנגלית למשוגע, lunatic, נגזרת מהמילה הלטינית luna, שפירושה ירח. ההסבר שניתן לכך הוא שבעבר סברו שכשם שהירח מתעתע במים באוקיינוסים, מחולל בהם גאות ושפל – כך הוא מתעתע בגוף האדם, העשוי ברובו ממים. מובן שלטענה הזו אין כל ביסוס מדעי: ככל שמקווה המים קטן יותר, כך קטנה תופעת הגאות בו. למעשה, ההשפעה הכבידתית של הירח על נוזלי הגוף זניחה אף יחסית לזו של תפוח שתחזיקו בידכם.
art-fish-moon-sea.jpg
