לפני עלות השחר של יום חמישי, 5 במאי, תתרחש התקבצות מעניינת בין שני גופים במערכת השמש: האסטרואיד וסטה יחלוף מעט דרומית לכוכב הלכת הענק והמרהיב שבתאי.
שבתאי הוא כוכב הלכת היפה ביותר (אחרי כדור הארץ כמובן). את טבעותיו המלכותיות אפשר לראות גם בטלסקופ חובבים קטן בעל הגדלה של x50 ומעלה. שבתאי נמצא כעת בקבוצת הכוכבים גדי, וקל מאוד לזהותו גם בעין בלתי מזוינת: הוא הכוכב הבהיר ביותר באזור זה של השמיים. הוא גם מתייחד בגונו הצהבהב.
וסטה, האסטרואיד הרביעי שהתגלה והשני בגודלו במערכת השמש, יחלוף ליד שבתאי במרחק הקטן ממעלת קשת אחת (כשני קטרים של הירח המלא). את וסטה אי אפשר לראות בעין בלתי מזוינת, אולם במשקפת שדה אפשר לזהותו ככוכב זעיר ביחס לכוכבי השבת – וההתקבצות עם שבתאי תעזור בחיפושים. כיוון שווסטה קרוב אלינו משבתאי – מסלולו עובר בין מסלולי מאדים וצדק – הוא נע מהר ממנו ביחס לכוכבי השבת שברקע. מי שיעקוב אחריו במשך כמה ימים יוכל להבחין שהוא נע ממערב לכיוון דרום מזרח.
"המשטרה השמימית" וחוק טיטיוס-בודה
סיפור גילויו של וסטה הוא סיפורו של אחד משיתופי הפעולה המרשימים בתולדות האסטרונומיה. היום אנחנו יודעים על כשני מיליון אסטרואידים במסלול שבין צדק למאדים, אבל לפני 250 שנה האנושות עוד לא גילתה אף לא אסטרואיד אחד.
חישובים מתמטיים שערך ב-1772 יוהאן דניאל טיטיוס, ואישר יוהאן אלרט בודה, מצאו חוקיות בריווח שבין מסלולי כוכבי הלכת לשמש. החוק, שהיום נודע כחוק טיטיוס-בודה, קבע כי מרחקו של כוכב לכת מהשמש צריך להיות כפול ממרחקו של כוכב הלכת הקודם, ולפיכך חזה כי מוכרח להיות כוכב לכת נוסף ברווח הענק שבין מסלולי צדק ומאדים.
576px-Titus-Bode_law.svg_.png
כאשר ויליאם הרשל גילה ב-1781 את אורנוס אחרי מסלול שבתאי – ובמרחק הנכון מהשמש לפי חוק טיטיוס-בודה – אסטרונומים הבינו שהחוק תקף והתגייסו למשימת מציאת כוכב הלכת החסר שבין מאדים לצדק. האסטרונומים פרנץ קסבר פון זאך ויוהאן הירונימוס שרוטר החליטו לנהל מצוד בינלאומי. הם צירפו אסטרונומים נוספים – היינריך וילהלם אולברס, קרל לודוויג הרדינג ואחרים – וקראו לעצמם "המשטרה השמימית".
ב-1800 שלחה "המשטרה" מכתבים ל-26 אסטרונומים מובילים מכל רחבי אירופה, כדי לחלק ביניהם את השמיים לאזורי חיפוש ולתאם את המאמץ. ב-1 בינואר 1801 גילה ג'וזפה פיאצי את האסטרואיד (והיום כוכב הלכת הננסי) קרס – בדיוק במקום שחוק טיטיוס-בודה חזה שהוא יימצא, וזאת עוד לפני שהמכתב הגיע לידיו (הדואר במאה ה-19 היה איטי להפליא). שנה אחר כך גילה אולברס את האסטרואיד השני בהיסטוריה – פאלאס. ב-1804 גילה הרדינג את השלישי – יונו. וב-1807 גילה אולברס גם את הרביעי – האסטרואיד וסטה.
המשטרה השמימית המשיכה בחיפושיה עוד שנים רבות אחרי גילוי וסטה, אך ללא הועיל. ב-1815 נאלצו חבריה להודות שיש רק ארבעה גופים באזור שמכונה בימינו חגורת האסטרואידים. הם טעו כמובן. זאת ועוד, חוק טיטיוס-בודה עצמו הופרך ב-1846, עם גילויו של כוכב הלכת האחרון, נפטון, שמרחקו מהשמש אינו כפי שנגזר מהחוק המתמטי. כך או כך, "המשטרה השמימית" הייתה מקרה נדיר של שיתוף פעולה בינלאומי בשדה התחרותי מאוד של האסטרונומיה התצפיתית במאה ה-19.
כעת לכם יש הזדמנות לצאת למשימת הבילוש ולמצוא את וסטה. הוא עדיין יהיה קרוב לשבתאי גם לפנות בוקר 6 במאי. בכל יום שעובר יגדל המרחק בין שני הגופים האלה, ווסטה יתרחק משבתאי לכיוון דרום-מזרח. בהצלחה!
