בלילה שבין 15.6 ל-16.6 יכסה הלוויין הטבעי של כדור הארץ את הכוכב הבהיר טאו בקבוצת קשת, שהתפרסם ב-1977 הודות לאות ה"ואוו!".
הירח, הנע בכיפת השמיים ממערב למזרח, מכסה מפעם לפעם גם כוכב שבת. בהתכסות הזאת, שתחל בשעה 0:09 לשעון ישראל, הירח יכסה את טאו – המזרחי ביותר בטרפז שהוא חלק מקבוצת קשת. הטרפז הוא ידית צורת הקומקום של הקבוצה; רק בצירוף הכוכבים העמומים ביותר, כלומר בתנאי תצפית חשוכים במיוחד, אפשר לראות צורה של קנטאור היורה בקשת אל קבוצת עקרב – מקור שמה של קבוצת הכוכבים.
טאו בקשת הוא כוכב מסוג ענק כתום הנמצא כ-120 שנות אור מאיתנו וזוהר בעוצמה של כ-50 שמשות. לעינינו זוהר הכוכב בבהירות של 3.3, ובנקל אפשר לראותו בעין בלתי מזוינת, אלא שתחילת ההתכסות תהיה קשה לצפייה כיוון שהכוכב יתכסה בשוליו המוארים של הירח הכמעט מלא.
לעומת זאת, טאו בקשת יתגלה מחדש מאחורי שוליו האפלים של הירח – ויהיה קל יותר להבחין בו בעזרת משקפת שדה או טלסקופ חובבים קטן. רצוי להתחיל בתצפית כשעה או שעתיים קודם לכן, לזהות את הכוכב ולעקוב אחר תנועת הירח.
החיפוש אחר חיים תבוניים
טאו בקשת הוא למעשה מערכת של שני כוכבים המקיפים מרכז כובד משותף ומשלימים הקפה בערך אחת לחודשיים. המערכת התפרסמה ב-1977, כאשר האסטרונום ג'רי אהמן בחן נתונים מטלסקופ הרדיו "האוזן הגדולה" של אוניברסיטת המדינה של אוהיו. הטלסקופ שימש אז את הפרויקט לחיפוש אחר חיים תבוניים, או SETI, והאות שנקלט ב-15 באוגוסט היה ייחודי עד כדי כך שאהמן כתב לצד התדפיס את המילה "ואוו!" – וכך העניק לממצא את שמו.
עד עצם היום הזה "וואו!" הוא אות הרדיו המסקרן ביותר שהאנושות מצאה בחיפושה אחר חיים תבוניים ביקום. למרבה הצער, האות נמשך 72 שניות בלבד ומעולם לא חזר על עצמו – ולכן למדענים אין אפשרות לקבוע בוודאות מה היה מקורו.
כך או כך, הכוכב הקרוב ביותר ל"וואו!" שאנו יכולים לראות בעין הוא טאו בקשת – ובזמן ההתכסות אפשר לדמיין ששם, ממש שם, ציוויליזציה אחרת משתמשת ברדיו. אמנם לא סביר שחיים יתפתחו על כוכב קצר חיים כמו ענק כתום, אבל נחמד לדמיין.
