הלילה, בין שני לשלישי (18ל-19 במארס) אסטרואיד קטן יחלוף קרוב לכדור הארץ בלי שמץ של דאגה שהוא יפגע בנו. האסטרואיד, שהתגלה בשנת 2020 ושמו הקטלוגי הוא 2020 FD, צפוי לחלוף במרחק של 1.5 מיליון ק"מ מכדור הארץ. לשם השוואה, המרחק הממוצע מכאן לירח עומד על 384,400 ק"מ, כך שמדובר בטווח בטיחות רחב למדי. אלא שעד לפני שנתיים בלבד, היתה אי-ודאות לגבי מסלולו, ומומחים העריכו כי הוא עלול להגיע אף למרחק של 35,000 ק"מ מאיתנו – קרוב בהרבה מהירח, קרוב עוד יותר מלוויינים הנמצאים במסלול גאוסטציונרי (GEO).
איך זה ייתכן? הרי הפער בין 35 אלף קילומטרים לבין מיליון וחצי קילומטרים הוא עצום. ובכן, הסיבה פשוטה: מרחקי המסע של האסטרואידים במערכת השמש הם כה אדירים, עד שכל סטייה קטנה – שעלולה להיגרם כתוצאה מהשפעות כבידתיות של כוכבי הלכת מסביב או פליטה סילונית מגוף האסטרואיד עצמו – עלולה להסיט אותם ממסלולם בטווח מרחק עצום. זה נכון במיוחד כאשר מדובר בגופים קטנים יחסית.
אז כאמור, FD 2020 לא יפגע בכדור הארץ, אבל זאת הזדמנות טובה לשאול מה היה קורה אילו הוא כן היה פוגע. ובכן, FD 2020 הוא אסטרואיד קטן, וגודלו המשוער הוא בין 8 ל-17 מטר בלבד. ככלל, אסטרואיד הקטן מ-25 מטר יישרף באטמוספירה ככדור אש (בוליד) – ולא יגיע לקרקע בחתיכה אחת (כמובן, קביעה זו תלויה גם בהרכב האסטרואיד, במהירותו היחסית ובזווית החדירה שלו לאטמוספירה).
אך אסטרואיד קטן הנשרף באטמוספירה – אין פירושו של דבר שהוא אינו יכול לגרום נזק ממשי, ברכוש ואפילו בנפש. ב-15 בפברואר 2013 אסטרואיד בקוטר 17 מטר נשרף באטמוספירה מעל צ'ליאבינסק שברוסיה, עד שהתפוצץ באוויר (תופעה שנקראת גם "סופר-בוליד") ושחרר אנרגיה בעוצמה של 26 עד 33 פצצות אטום, מאלה שהוטלו על הירושימה. פרץ האוויר ניפץ זכוכיות בשש ערים באזור, ו-1,500 בני אדם נפצעו כתוצאה מכך, בהם שניים במצב קשה. היה זה אירוע דרמטי שביסס את הצורך במערך הגנה פלנטרי ואף תרם להקמתו. וכך, במסגרת שיתוף פעולה בין-לאומי כיום, השמיים נסרקים באופן תדיר ומדויק יותר, כדי שהאנושות תלמד להתמודד עם איומים בלתי צפויים שכאלה.
