ב-14 וב-15 ביולי כוכב הלכת מאדים יחלוף דרומית (מתחת) לכוכב הלכת אורנוס. בשיא ההתקבצות מאדים ואורנוס ייראו כחצי מעלה זה מזה – כקוטר הירח המלא.
שני כוכבי הלכת יימצאו בקבוצת הכוכבים שור; השתדלו שלא להתבלבל בין כוכב הלכת מאדים לכוכב השבת אלדברן, שאף הוא אדמדם ובהיר כמאדים. דרך טובה להבדיל בין השניים, ובכלל להבדיל בין כוכבי לכת לכוכבי שבת, היא שכוכבי השבת מנצנצים, בניגוד לכוכבי לכת. מאחר שכוכבי שבת כמו אלדברן מרוחקים מאות ואלפי שנות אור מאיתנו, האור היוצא מהם מגיע אלינו באלומות בודדות ודקות של אור. אלומת אור שמגיעה מכוכב רחוק מוסטת באטמוספירה של כדור הארץ ולכן האור שמגיע לעין שלנו אינו יציב – הוא נשבר ומרצד (למען הסר ספק, בחלל החיצון, היכן שאין אטמוספרה, הכוכבים אינם מנצנצים). לעומת זאת, כוכבי הלכת, ובהם מאדים, קרובים הרבה יותר, אור השמש שמשתקף מהם מגיע אלינו מכמה נקודות שונות, וכך מתקבלת אלומת אור עבה ויציבה.
מאדים הוא כוכב הלכת הרביעי מהשמש, והוא נראה היטב בעין ככוכב בהיר ואדמדם. למעשה, מאדים הולך ומתקרב לכדור הארץ, והוא יגיע לקרבה המרבית שלו אלינו (אופוזיציה) בינואר 2025. אורנוס הרחוק הוא כוכב הלכת השביעי מהשמש, ובניגוד למאדים כמעט בלתי אפשרי לראות אותו בעין בלתי מזוינת. רק מבעד לטלסקופ בהגדלה של x100 או יותר אורנוס ייראה כעולם ממש: דסקה קטנטנה וירקרקה. בעת ההתקבצות, שני כוכבי הלכת יהיו קרובים מספיק כדי להיכנס לשדה אחד בטלסקופ בהגדלה קטנה, או במשקפת שדה.
לא פחות יפה מהצמד הזה הוא צביר הכוכבים הפליאדות. חפשו אותו מצפון (מעל) למאדים. הצביר הזה – ששמו בתנ"ך כימה – הוא אחד האובייקטים המרשימים והמפורסמים ביותר בכל שמי הלילה. למעשה, כולנו מכירים את הפליאדות בשמן היפני: סובארו.
