אחת לשנתיים ורבע בערך, מתרחשת התקבצות שמימית שני כוכבי הלכת צדק (יופיטר) ומאדים (מארס). זה יקרה שוב הלילה לאחר חצות מעל האופק המזרחי: השניים יחלפו זה לצד זה, צדק הבוהק יותר מתחת למאדים.
עולמות שונים נפגשים
מסלולי ההקפה של מאדים וצדק סביב השמש אמנם עוקבים, אך שני העולמות המרחפים הללו שונים להפליא. במרווח העצום שבין מסלוליהם, נמצאת חגורת האסטרואידים אשר מפרידה בין מערכת השמש הפנימים למערכת השמש התיכונה. מאדים הוא אחרון הפלנטות במערכת השמש הפנימית, הכוללת את ארבעת הפלנטות הארציות. פני הקרקע שלו עשירים בברזל שהתחמצן והחליד, מה שמקנה לו את צבעו האדמדם. צדק, הוא הראשון מבין ארבעת "ענקי-הגזים" והוא הענק שבכוכבי הלכת.
יופיטר ומארס: קשר משפחתי מיתולוגי
מבחינת המיתולוגיה הרומית מדובר בזמן איכות משפחתי בין יופיטר, ראש האלים הנערץ, לבין בנו בכורו מרס (שבעברית מכונה מאדים), אל המלחמה השנוי במחלוקת. הרומאים סגדו ליופיטר, וכינו אותו "אופטימוס מקסימוס", כלומר יופיטר הטוב והגדול ביותר. אולם כשראש האלים מתאהב נואשות ביונו, מלכת האלים ההדורה, הוא נושא את מושא אהבתו לאישה, גם כשמדובר באחותו. מהזיווג הזה נולד מרס, אל המלחמה וההרס, ולפי מספר מקורות הוריו לא חיבבו אותו במיוחד. מרס מתואר במיתולוגיה הרומאית כאכזרי, מחרחר ריב ומעורר שנאה – ממש קללת המין האנושי בהתגלמותה.
כיצד צופים ומה רואים?
הקרבה המרבית בין שני כוכבי הלכת תתקיים בצהריים אך לא תיראה מישראל. בישראל, כאמור, ניתן יהיה לראות את קרבת כוכבי הלכת רק לאחר חצות מעל האופק המזרחי. צדק הוא כוכב הלכת הבהיר יותר מבין השניים (מאדים אמנם קרוב יותר, אבל בשל גודלו, צדק מחזיר יותר אור שמש) והוא יופיע מתחת למאדים.
אם ברשותכם טלסקופ קטן, תוכלו להבחין בשני פסים המעטרים את הדסקה הצהבהבה של צדק - אלו חגורות העננים המפורסמות שלו. את ארבעת ירחיו הבהירים תוכלו לאתר גם במשקפת שדה קטנה. מומלץ לעקוב אחר שני כוכבי הלכת בלילות הבאים כדי לראות את תנועתם זה ביחס לזה וביחס לכוכבי השבת סביבם.
