כוכבים נופלים הם תמיד מופע מרגש והערב יגיע לשיאו מטר מטאורים קטן וצנוע: אלפא-אוריגידים. זה למעשה כינוי לשובל אבק מזנבו שביט: שביט קיס (Kiess) שחלף ליד השמש בשנת 1911 ועתה מסלול כדור הארץ מצטלב עם חלקיקי האבק האלה, שמתלהטים עם החיכוך באוויר בכניסה לאטמוספירה, וכך נראים כמו "כוכבים נופלים".
איך לצפות במטר?
מצאו לכם איזור חשוך, שקט אם אפשר, שכבו על הגב וצפו בשמי הלילה שבהדרגה ינצנצו בהבזקי אור "כוכבים נופלים" הטסים במהירות של עד 60 ק"מ בשנייה. אין צורך במשקפת או טלסקופ; צריך רק להביט לכיוון צפון מזרח בסביבות חצות. המטר יימשך עוד כמה לילות אך בלילה של ה-31.8 הוא מגיע לשיאו.
למה כדאי להביט למעלה?
אמנם מטר המטאורים הזה דליל יחסית, בקצב של 6 מטאורים לשעה לכל היותר, אך מצד שני, זו גם הזדמנות טובה כי הירח סמוך למולד והשמיים חשוכים יחסית.אבל יש גם סיבה נוספת: המגע שהוא מזמן לנו עם שביט נדיר. כוכב השביט קיס, או בשמו המלא C/1911 N1 Kiess, הוא כוכב שמגיע לביקור במערכת השמש שלנו כל 1,800 עד 2,000 שנה! בהתחשב בעובדה שביקורו האחרון של קיס היה ב- 1911, ייקח לו "קצת" זמן עד שהוא ישוב… כמה וכמה דורות. ובכל זאת, הוא השאיר מזכרת נהדרת והלילה זה הזמן לקטוף אותה בשמיים.
