הלילה כולו, הוא הלילה של שבתאי, כוכב הלכת השני בגודלו במערכת השמש. כיוון שהוא ניצב בניגוד לשמש ובקרבה מרבית לכדור הארץ, החוצץ בינו לבין השמש, כוכב הלכת שבתאי ייראה כל שעות הלילה, בגוון כתמתם, והוא בולט מאוד על רקע כוכבי השבת בסביבתו. אחת הדרכים להבדיל בינו לבינם, היא לא רק בהירותו, אלא גם העובדה כי הוא אינו מנצנץ (זאת כיוון שהאור החזק שהוא מחזיר עובד דרך פחות "מכשולים" בהשוואה לאור שכוכבי השבת).
בטבעותיו של שבתאי אפשר להבחין גם מבעד לטלסקופ קטן, בהגדלה של פי 50 לפחות. בטלסקופ כזה (קל וחומר, בטלסקופים עצמתיים יותר), ניתן יהיה אפילו לזהות את ירחו הגדול- טיטאן, הנראה ככוכב חיוור. מתוך 62 ירחי שבתאי (שזוהו עד כה), זהו ללא ספק אחד המסקרנים ביותר, שכן יורדים בו גשמים (גשמי מתאן, לא מים), ערוצי נחלים ונהרות זורמים אל מקווי אגמים וימות, וגם דיונות חול שנגרמות כתוצאה מרוחות.
אבק כוכבים
למרות שאנחנו יודעים ששנה אחת של שבתאי (הזמן שלוקח לו להשלים סיבוב סביב השמש) נמשכת קרוב לשלושים שנות ארץ, משך היממה שלו נותר תעלומה עד לא מזמן, יחסית. לשבתאי אין פני שטח יציבים, כיוון שהוא עשוי גזים, ולכן אי אפשר לבחור סימן מזהה ולמדוד את הזמן שחולף עד שהוא נצפה שוב. אך ב- 2015 מחקר פורץ דרך של מדענים ישראלים מצא פיתרון מדויק למדי לחידה: 10 שעות, 32 דקות ו- 45 שניות. פתרון החידה שופך אור גם על חקר ענקי גזים באופן כללי ואופן היווצרותם.
