כאשר שוגר טלסקופ החלל גאיה בדצמבר 2013, פרויקט שנבנה על ידי סוכנות החלל האירופית בעלות של למעלה משני מיליארד יורו, אסטרונומים ברחבי העולם נשאו עיניהם אל הפרויקט בציפייה רבה. הנתונים הרבים שילוקטו במהלך חמש שנות משימת הטלסקופ צפויים לחשוף מידע רב ערך לגבי המיקום, הבהירות והטמפרטורה של כוכבי גלקסיית שביל החלב, לספק תובנות חדשות באשר להיווצרותה והתפתחותה של הגלקסיה ואולי גם רמזים חשובים בדבר האנרגיה האפלה, אותו כוח שככל הנראה אחראי להאצת התפשטות היקום ומהווה את אחת התעלומות הגדולות ביותר של המדע כיום. המכשור המתקדם בו מצויד הטלסקופ מאפשר לו למדוד את מיקומם של כוכבים בדיוק של 10 מיקרו-שניות-קשת. על מנת לסבר את האוזן, דיוק כזה יכול לאפשר לקבוע מכדור הארץ את מיקומו של גרגר חול על הירח בדיוק של מילימטר. בתום חמש שנות המשימה, אם כן, גאיה אמורה לספק את מפה תלת-ממדית של הגלקסיה שלנו בדיוק חסר תקדים.
אחת הסיבות הבולטות להתרגשות סביב פרויקט גאיה, היא האפשרות לגלות מספר רב של אקזופלנטות חדשות- כוכבי לכת הנמצאים מחוץ למערכת השמש שלנו. אחת הדרכים בה ניתן לגלות כוכבי לכת סביב כוכבים אחרים, היא באמצעות ניתוח שינויי הבהירות של הכוכב המתרחשים כשכוכב לכת מסתיר חלק מכוכב האם שלו. פרופ' שי צוקר מהחוג לגיאופיזיקה ומדעים אטמוספיריים ופלנטריים באוניברסיטת תל-אביב חבר בצוות החוקרים שינתחו את נתוני החללית, ועבודתו מתמקדת בגילוי אותם שינויי בהירות הנובעים מכוכבי לכת כאלה. יחד עם תלמידת המחקר שלו (וכיום פוסט-דוקטורנטית במכון ויצמן) ד"ר יפעת דז'יגן, הם הציעו דרכים להשתמש בתצפיות על מנת לשפר את הסיכויים לגלות כוכבי לכת אלה. המחקר של פרופ' צוקר נתמך בחלקו על ידי משרד המדע וסוכנות החלל הישראלית.