ב-21 ביולי, 1969, האסטרונאוט האמריקאי ניל ארמסטרונג היה לאדם הראשון שדרך על פני עצם שמימי אחר – האדם הראשון לא רק על הירח אלא על כל אדמה שהיא בחלל. כדי להגיע לירח הושקעו מאמצים אדירים ועבודת צוות של אלפי אנשים. אך חשוב גם להסתכל על המסלול שעשה ארמסטרונג שהוביל אותו להיות האדם הראשון על הירח ולהבין כיצד מגיעים מעיר קטנה אי שם באוהיו אל החלל החיצון.
מבית הקברות לשיעורי טיסה
ניל ארמסטרונג נולד וגדל באוהיו, ארצות הברית, ב-5 באוגוסט 1930. הוא עבר עם משפחתו בין עשרים עיירות שונות בשנות ילדותו בגלל עבודתו של אביו בשירות המדינה. הוא נדבק בחיידק התעופה בגיל צעיר – הוא ביקר עם אביו ביריד תעופה כשהיה בן שנתיים וטס במטוס בפעם הראשונה בגיל 6.
כמו רבים מבני דורו, ארמסטרונג החל לעבוד בגיל צעיר כדי להרוויח דמי כיס – במקרה שלו המטרה הייתה, כבר מגיל מוקדם, הרצון העז להשתתף בשיעורי טיסה. אין פלא שהוא קיבל את רישיון הטייס שלו בגיל 15, עוד לפני שהוציא רישיון נהיגה על מכונית.
הספר והסייף
לאחר שסיים את התיכון, ארמסטרונג החל ללמוד הנדסת אווירונאוטיקה באוניברסיטה; במשפחתו, רק אדם אחד אחר הלך לפניו לאוניברסיטה. הלימודים מומנו על ידי מלגה שבתמורה לה היה עליו לשרת חמש שנים כטייס בצי ארצות הברית. לימודיו נקטעו כשגויס לשרת כטייס במלחמת קוריאה, בה ביצע 78 גיחות מבצעיות, הפיל מטוס אויב אחד, וזכה בשלושה עיטורים.
לאחר המלחמה חזר ארמסטרונג ללמוד וקיבל תואר ראשון בהנדסה. מאוחר יותר, לאחר הנחיתה על הירח, השלים גם תואר שני. הוא קיבל גם תארי דוקטור של כבוד ממספר אוניברסיטאות ואף לימד הנדסת אווירונאוטיקה במשך שמונה שנים לאחר שפרש מנאס"א.
המהנדס שידע להטיס 200 מטוסים
במהלך שירותו בצי ארמסטרונג החל ללמוד להטיס מטוסים שונים ועד סוף הקריירה שלו הוא ידע להטיס, וכמובן גם הטיס, יותר ממאתיים כלי תעופה שונים. מגלשנים ועד דאונים, ממטוסי בוכנה עד מטוסי סילון וגם מטוסים מונעי רקטות – ארמסטרונג הטיס את כולם.
לאחר שסיים את לימודיו, ארמסטרונג היה לטייס ניסוי עבור ממשלת ארצות הברית. הוא הטיס מספר רב של מטוסים חדישים ואבות טיפוס שונים. לטייסי ניסוי ישנה הילה של גבורה וגבריות אך ארמסטרונג תיאר את עצמו ואת עבודתו כטייס ניסוי בדרך שונה לחלוטין:
"אני תמיד אהיה, וכך הייתי תמיד, מהנדס חנון... שנולד תחת החוק השני של התרמודינאמיקה, ספוג בטבלאות קיטור, מאוהב בדיאגראמות תלת-ממדיות, מותמר על ידי לפלס ומונע באמצעות זרם דחיסה."
אם אתם רוצים להיות אסטרונאוטים יום אחד, כדאי שתלמדו על מה הוא מדבר.
להתרסק בדרך למשרד
ארמסטרונג היה ידוע בקור הרוח שלו ואף כונה "המפקד הקפוא" או "מפקד הקרח״. היכולת הטכנית שלו, שעות הטיסה הרבות, הכישורים הרבים שלו היו כנראה הסיבות הישירות לכך שנבחר להשתתף בתוכנית להכשרת אסטרונאוטים של נאס"א ואין ספק שקור רוחו תרם רבות לכך שהוא היה אחד מאלה שסיימו את ההכשרה ונבחרו לשרת כאסטרונאוטים במשימות החלל הראשונות של נאס"א.
במהלך ההכנות למסע אל הירח, ארמסטרונג הטיס כלי תעופה שהפסיק לתפקד במהלך הטיסה. הוא הצליח להיחלץ ממנו רגע לפני שכלי התעופה התרסק על הקרקע. מספרים שלאחר ההתרסקות, ארמסטרונג התרומם מהקרקע, ניער את האבק מסרבל הטיסה ועשה את דרכו אל המשרד לשארית יום העבודה כדי לסיים את עבודת הניירת שחיכתה לו שם.
הטיסה אל הירח והנחיתה עליו תוכננו לפרטי פרטים. למעשה, התכנית הייתה להותיר מעט ככל האפשר בידיהם של האסטרונאוטים על מנת להימנע מטעויות אנוש. אלא שברגע האמת הסתבר שדווקא המכונה הכזיבה – אז גם התברר שהבחירה בארמסטרונג הייתה הבחירה הנכונה.
הנחיתה על הירח הייתה אמורה להיות מנוהלת ומוצאת לפועל על ידי מחשב ההנחייה של רכב הנחיתה. אלא שתקלת תכנון פגעה בתפקוד שלו והוא התחיל "להשתולל". ארמסטרונג, קר רוח ונועז כתמיד לא היסס לרגע, נטל מהמחשב את ההיגוי והנחית את רכב החלל בשלום על הירח.
להיות ניל ארמסטרונג: מה צריך כדי להיות אסטרונאוט?
אפשר לומר שארמסטרונג נבחר להיות אסטרונאוט בגלל שילוב בין מגוון רחב של מיומנויות מקצועיות ותכונות אישיותיות: טייס מצטיין שידע להטיס כלי טיס רבים, קר רוח ונועז בעל אופי צנוע וידידותי. טיסות לחלל מחייבות שהות ארוכה של מספר אנשים בחלל צפוף ובתנאים קשים. לכן היה צורך באנשים בעלי אופי מתאים שיכולים לתפקד היטב בתנאים הללו ושניתן לתפקד בסביבתם. ארמסטרונג הוא דוגמה מעולה לאופי המתאים לטייסי החלל. הוא שמר על צניעותו גם לאחר שהפך לאסטרונאוט המפורסם ביותר בעולם.
ניל ארמסטרונג נפטר בגיל 82, ב-25 באוגוסט 2012.