לכל מדינה יש חוקים משלה. אבל אילו חוקים חלים בחלל? כדי להסדיר את הפעילות האנושית בחלל וליצור בסיס טוב לשיתוף פעולה בינלאומי, נוסחו כמה אמנות בינלאומיות, שעליהן חתומות עשרות מדינות. כיום, משרד האו"ם לענייני החלל החיצון, UNOOSA, מנסה לגבש ולרכז את הטיפול בנושא החוק בחלל. האמנות בימינו מבוססות על כמה עקרונות כלליים. למשל על ההסכמה כי חקר החלל והשימוש בחלל פתוחים לכל המדינות, וכי עליהם לשרת את טובתה של האנושות כולה. הבנה נוספת היא שיש לנהל את חקר החלל באופן אחראי ושקול, ולנסות להימנע מפגיעה בבני האדם או בסביבה.
יש חמש אמנות בסיסיות בתחום החוק בחלל. האמנה המרכזית, שעליה חתומות כ-100 מדינות, היא "אמנת החלל החיצון". בין היתר, האמנה אוסרת שימוש בירח או בגופים שמימיים למטרות צבאיות, כמו ניסויי נשק. היא אוסרת הצבת נשק גרעיני, או כל נשק המיועד להשמדה המונית, במסלול סביב כדור הארץ או על גופים שמימיים. היא גם אוסרת על ממשלות להכריז בעלות על גופים שמימיים או כוכבי לכת. המדינות החתומות על האמנה מחויבות לפקח על כל ארגון או גוף בתחומן שעוסק בפעילות חלל, למשל חברה פרטית או מסחרית.
מדינות החתומות על "אמנת החילוץ" מחויבות לספק עזרה לאסטרונאוטים שנקלעים למצוקה. אמנה זו רלוונטית בעיקר במקרים שבהם אסטרונאוטים נוחתים נחיתת חירום בשטחה של מדינה מסוימת וזקוקים לחילוץ ולהצלה. אמנה אחרת מחייבת כל מדינה למסור לאו"ם פרטים מדויקים על כל עצם המשוגר לחלל ועל מסלולו. מטרתה לאפשר שיתוף פעולה מוצלח ושוטף, ולהיערך כהלכה למקרי חירום. אמנה נוספת מגדירה את האחריות לעצמים המשוגרים לחלל, כמו חללית או לווין. כל מדינה החתומה על האמנה אחראית לנזקים שעלולים להיגרם מעצם ששוגר משטחה. פסולת חלל היא אחד הנושאים ה"בוערים" בתחום החוק בחלל. ישנם ניסיונות שונים להסדיר כללים בינלאומיים שיפתרו בעיות שונות שנוצרות מפסולת חלל. למשל – מי אחראי להיפטר מעצמים שכבר אינם בשימוש, כמו לוויינים ישנים? מי אחראי לנזק שנגרם לאדם או לרכוש מפסולת חלל? אילו תקנות יכולות לצמצם את פסולת החלל בעתיד? ועוד.
בנוסף לאמנות השונות, UNOOSA מחוייב באופן כללי להגדיל את המודעות לשימושי חלל למטרות שלום, והוא עושה זאת באמצעות פרויקטים שנועדו לפתוח דלתות למגזרים שבאופן מסורתי היו פחות מעורבים בתחום. Space4Women, למשל, הוא פרויקט המקדם העצמת נשים בתחום החלל. בפרויקט חברות גם החונכות הישראליות, ד"ר שמרית ממן, ד"ר עדי ניניו-גרינברג וורד ברזילי, המשמשות כמנטוריות.
15 המדינות המשתתפות בפרויקט תחנת החלל הבינלאומית חתומות גם הן על הסכם חוקי, משנת 1998. בין היתר, ההסכם מגדיר כללי התנהגות נאותים בין חברי הצוות. ההסכם קובע כי כל אחת מסוכנויות החלל החברות בפרויקט אחראית לאנשי הצוות שנשלחו מטעמה. הוא גם מגדיר את הבעלות על היחידות השונות המרכיבות את התחנה: כל גורם אחראי ליחידה שנשלחה מטעמו ונרשמה על שמו.