"נוסחת דרייק" היא משוואה שניסח האסטרונום האמריקני ד"ר פרנק דרייק בשנות ה-60 של המאה העשרים. מטרתה לאפשר חישוב של המספר האפשרי של תרבויות תבוניות שאולי קיימות בגלקסיית שביל החלב ויוכלו ליצור קשר עם האנושות. למרות ביקורת רבה על הנוסחה, נהוג לראות בעבודתו של דרייק אבן דרך בתחום המחקר התאורטי. היא מצביעה על כיווני המחקר האפשריים לחיפוש אחר השאלה הגדולה שמעסיקה את האנושות – האם אנחנו לבד ביקום? עבודתו של ד"ר דרייק גם שימשה כבסיס ליוזמות מדעיות ממשיות לאיתור תרבויות תבוניות מחוץ לכדור הארץ, כמו פרויקט SETI. בשנים האחרונות התרבו מאוד נתונים על כוכבי לכת בגלקסיה שלנו, בעיקר בזכות תצפיות שנאספו מטלסקופ החלל קפלר. אחת ממטרותיו של קפלר הייתה לאמוד את אחד הגורמים החשובים במשוואה: כמה כוכבי לכת בגודל כדור הארץ יש בגלקסיה. בעקבות הממצאים חוקרים נוטים להאמין שיש הרבה יותר כוכבי לכת המתאימים לקיום חיים משסברו פעם – אולי אפילו מיליארדים.
המשוואה כוללת משתנים שמבטאים את ההסתברות לקיומן של תרבויות שהן לא רק תבוניות אלא גם מפותחות דיין להשתמש בטכנולוגיית גלי רדיו כדי לנסות ליצור קשר עם תרבויות אחרות. בין המשתנים בנוסחה נמצאים, למשל, מספר הכוכבים בגלקסיית שביל החלב, ההסתברות שסובבים אותם כוכבי לכת, קיומם של כוכבי לכת שבהם תנאים המאפשרים התפתחות חיים, משך קיומם של כוכבי הלכת ועוד. לאורך השנים ספגה נוסחת דרייק ביקורת רבה. בין היתר נטען כי מרכיבים רבים מדי בנוסחה אינם ידועים, בעיקר אלה הנוגעים להתפתחות של תרבות תבונית, מעבר לאפשרות של היווצרות צורות חים פשוטות. מכיוון שאין לנו נתונים כמותיים ממשיים הנוגעים לחלק גדול מהמשתנים, התוצאה תתבסס על השערות והערכות ותהיה לא מדויקת ולא אמינה. היא יכולה לנוע בין מספר בודד של כוכבי לכת אפשריים למיליארדים.
צילום: Kevin Gill/NASA/JPL/TED STRYK