סקרני חלל
arrow-left
מושגי חלל

ספייסשיפ 1 וספייסשיפ 2 (SpaceShipOne/SpaceShipTwo)

news Image
תמונת מבט תחתונה ל- Wite Knight Two ו- SpaceShipTwo | צילום: Jeff Foust
ספייסשיפ 1 וספייסשיפ 2 (SpaceShipOne ו- SpaceShipTwo) הן חלליות שפותחו למטרת שיגור אנשים לחלל בטיסה תת מסלולית, ללא הקפה של כדור הארץ. החלליות פותחו בשיתוף פעולה של חברת וירג'ין גלקטיק עם חברת Scaled Composites, ובהנהגת המהנדס האווירונאוטי ברט רוטאן. פיתוחה של ספייסשיפ 1 החל ב-2001 כחלק מתחרות על פרס האנסארי אקס. פיתוחה של ספייסשיפ 2 החל ב-2006, במסגרת קידום ופיתוח טיסות מסחריות של תיירות חלל בחברת וירג'ין גלקטיק, בנייתה הושלמה בשנת 2009 והיא החלה בטיסות ניסוי. 
 
ספייסשיפ 1 יכולה להכיל טייס אחד ושני נוסעים, ואילו ספייסשיפ 2 תוכל להכיל שני טייסים ושישה נוסעים. הטיסה הראשונה של ספייסשיפ 1 במאי 2003 הייתה לא מאוישת ונשלטה מרחוק. בשתי הטיסות שנערכו בספטמבר ובאוקטובר 2004, ביצעה החללית גיחות לחלל שזיכו את החברה המפתחת בפרס האנסארי אקס.
 

בטיסת ניסוי שנערכה ב-2014, הספייסשיפ 2 הראשונה, האנטרפרייז, התרסקה בעקבות תקלה קריטית. בתאונה נהרג טייס אחד וטייס שני נפצע אנושות. ב-2018 הצליחה החברה להגיע לגבול החלל בפעם הראשונה, כשהמטוס הרקטי ספייסשיפ 2 מדגם יוניטי טיפס לגובה של 82 ק"מ מעל גובה פני הים (ארה"ב מגדירה את קו החלל כ-80 ק"מ מעל פני הים, שעה שהפדרציה הבינלאומית לאווירונאטיקה משתמשת בקו קרמן של 100 ק"מ). ב-2019 מטוס היוניטי נסק לגובה של כמעט 90 ק"מ, הפעם עם נוסע שלישי בנוסף לשני הטייסים – שריחף להנאתו בתא החללית.

 

שתי החלליות מיועדות לשימוש חוזר, לאחר פרק זמן קצר לתחזוקה. הן תוכננו ככלי טיס הנישאים במטוסים ווייט נייט 1 וווייט נייט 2 בהתאמה, ומוטלים מהם. בסיום הטיסה, החלליות נוחתות על הקרקע כמו מטוסים רגילים, אך ללא מנוע. החלליות מונעות במנוע רקטי היברידי, הפועל באמצעות דלק מוצק וחמצן נוזלי. היבט ייחודי בטכנולוגיה של שתי החלליות הוא שקצות הכנפיים שלהן יכולות להתקפל כלפי מעלה. הקיפול מאפשר לחללית להגדיל את החיכוך גם בשכבות דלילות של האטמוספרה, וכך להגביל את מהירות הכניסה לאטמוספרה ולהימנע מיצירת חום גבוה מדי – שיצריך בנייה של החלליות מחומרים כבדים.