סויוז (ברוסית "ברית" או "איחוד") היא סדרת חלליות מאוישות שפותחו עבור תכנית החלל הסובייטית והרוסית. הדגם הראשון של חללית סויוז שוגר לראשונה ב-1966, לטיסה לא מאוישת. הטיסה המאוישת הראשונה של חללית מסדרת סויוז הייתה ב-1967, והסתיימה באסון ובמותו של הקוסמונאוט ולדימיר קומארוב. חלליות סויוז שימשו בעבר לשיגור קוסמונאוטים לתחנות החלל הסובייטיות, ובהן תחנת החלל מיר. הן עדיין נמצאות בשימוש של סוכנות החלל של רוסיה, וכיום משמשות להעברת ציוד ואסטרונאוטים לתחנת החלל הבינלאומית. בתחנת החלל הבינלאומית עוגנות בקביעות שתי חלליות סויוז, ותפקידן לשמש כ"סירות הצלה" במקרה חירום.
חלליות סויוז מורכבות משלושה חלקים:
- תא מסלולי, שבו שוהים הקוסמונאוטים בזמן המשימה. תא זה מותאם לצורכי הקוסמונאוטים ולתנאי המחיה הנחוצים להם בחלל.
- תא החדירה לאטמוספירה, שמחזיר את הקוסמונאוטים לכדור הארץ.
- תא השירות, שמכיל את מנועי החללית ומכשירים שונים, וגם מחובר למשטחים סולאריים (קולטי שמש), שממירים את קרינת השמש בחלל לחשמל, לשימוש בחללית.
מבין חלקי החללית, רק תא החדירה מגיע חזרה לפני כדור הארץ, ואילו שני החלקים האחרים נשרפים בכניסה לאטמוספירה, מהחום העצום שנוצר מהחיכוך עם האוויר. אחרי שמהירות תא החדירה פוחתת, בעקבות התנגדות האוויר, נפרש מצנח בלימה גדול המאט את נפילת התא. בגובה של מטר אחד מעל הקרקע, מופעלים מנועים רקטיים המרככים את הנחיתה.