חברת "ספייס פארמה" (SpacePharma) הישראלית מפתחת בשנה האחרונה מיזם חדשני של ננו-לוויין ואפליקציה תומכת שיאפשר למדענים מישראל ומהעולם לשלוח ניסויים מדעיים לחלל כדי לבדוק השפעת תנאי תת-כבידה עליהם. המיזם נתמך ומקודם על ידי סוכנות החלל הישראלית שבמשרד המדע המציינת השנה 30 שנה להיווסדה בכינוס מיוחד באוניברסיטת תל אביב.
בשנים האחרונות התפתח בעולם תחום התרופות העמידות בתנאי חלל חיצון (Exo Medicine) בעיקר בקרב תעשיות התרופות המבקשות לבחון תרופות חדשות ובקרב סוכנויות החלל המשגרות אסטרונאוטים לחלל. בעקבות כך, הפכו שיגורי ניסויים בתחומי הביולוגיה, הכימיה והביוטכנולוגיה אל החלל מוצר מבוקש גם בקרב מדענים באוניברסיטאות ובמכוני מחקר.
החלל מספק סביבה אופטימאלית עבור ניסויים, אלא שהוא אינו נגיש למדענים מחוץ לתעשיית החלל בעיקר בשל צוואר הבקבוק בתור לשיגורים אזרחיים והצורך להמיר את המידע שהתקבל מהלוויין דרך תחנות קרקע, ההופך את הנושא למורכב, יקר וארוך. כעת, מיזם ישראלי חדש שייסדו יוסי ימין ועידו פריאל, הממומן על ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, מציע שירות חדש של ננו-לוויין שיותאם לצרכים של הניסויים יחד עם שירות קבלת מידע מהניסוי בחלל ישירות למחשב האישי או לטלפון החכם של החוקר/ת תוך מספר שעות.
במיזם עובדים צוות מדעי לצד צוות טכנולוגי, רובם יוצאי חיל המודיעין בתחום הלוויינות, בהם מתכנתים שעזבו חברות מצליחות, מתוך דירה קטנה בתל אביב. הצוות מתכנן ננו-לוויין ( Cubesat) בגודל 10x10x30 ס"מ, המותאם לטעינת ניסויים בחומרים ביולוגים וכימיים כגון חלבונים וזרעים. הלוויינים יעשו דרכם אל החלל כ"טרמפיסטים" על משגר עם לוויינים נוספים מהעולם עד להתנתקות ממנו ויישהוו עצמאית בחלל עד כ-3 שנים. ניסויים ראשונים שנעשו בעולם בטיסות ניסוי להדגמת תנאי תת-כבידה אשר נוסקות ומנמיכות בזווית כיפוף חדה (מסלול בעל צורת "פעמון" המשמש גם להכשרת אסטרונאוטים למשימותיהם) כך שכוח הכבידה מתבטל למשך זמן קצר, הוכיחו כי תנאי תת-כבידה מהווים סביבה נטולת השפעות זרות על חומרים בניסוי והתוצאה של הניסוי מתקבלת מהר יותר מאשר בתנאי מעבדה.
"המיזם יפרוץ את גבולות החשיבה והבדיקה המדעית הקיימים ויפתח עולם חדש ועצום עבור העוסקים בכימיה ובביולוגיה" אומר מנהל סוכנות החלל הישראלית מנחם קדרון.
המיזם מצטרף למגמה עולמית הצוברת תאוצה בשנים האחרונות של מזעור לוויינים המאפשר הפחתת עלויות ונגישות לקהל יעד רחב יותר. מגמה טכנולוגית חדשה נוספת שמנסים לקדם במיזם היא כניסת עולם הרשת אל החלל כך שיהיה ניתן לקבל נתונים באמצעות אפליקציות באופן מיידי יחסית.
יוסי ימין, מייסד המיזם, מסביר כי "מדובר בעידן חדש בחלל - עידן שכולו מזעור, עלות נמוכה, שיתופיות ותרומה לאנושות. המיזם שואף לפרוץ דרך בבניית יישומים בחלל החיצון בתחומים של מזון, חקלאות, תוצרים מהים ועוד".
מחיר השירות מורכב מאופי הניסוי, כמות הניסויים, משקלם ומרכיבים נוספים. כמו כן, מציעה החברה ביטוח במקרה של כשל טכני בניסוי. המחירים ינועו בין 100,000 דולר ל-300,000 דולר בשלב ראשון על כל התהליך מראשיתו ועד סופו.
שיגור ראשון של החברה שיכיל בתוכו מספר ניסויים שכבר הוזמנו מתוכנן לתחילת שנת 2015. אחד הניסויים יבחן יצירת מבנים בגבול הכימיה והביולוגיה הנקראים ליפוזומים. תנאי החלל מהווים כר פורה עבור מבנים אלו להם תכונות ייחודיות כגון אי-מסיסות, הובלת תרופה ויצירת גדלים ייחודים המטרה היא לבדוק שחרור מושהה של חומרים אלו אל גוף האדם ובמיוחד לאיברים ספציפיים כמו איברים בהם גוש סרטני, עובדה שהופכת את המיזם לפורץ דרך בחקר הסרטן.