חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל

זוגיות קוסמית: מדוע אסטרואידים "מתגרשים"?

סוכנות החלל הישראלית
2.02.2015
האסטרואיד איטוקאווה | צילום: JAXA
האסטרואיד איטוקאווה | צילום: JAXA
רק לפני כשבועיים עבר אסטרואיד במרחק מזערי מעל רומניה והזכיר שוב עד כמה פגיע וחשוף כדור הארץ לפגיעות אסטרואידים.  מאמר חדש של ד"ר דוד פולישוק שפורסם באחרונה, עתיד לשנות את כל מה שהניחו אסטרונומים עד כה על מבנה אסטרואידים. במאמר הציג פולישוק את תוצאות מחקרו שהראה לראשונה כי לאסטרואידים - סלעי ענק המקיפים את השמש - מבנה פנימי כה חלש עד שאינו יכול לעמוד בפני תנועת סיבוב מהיר של האסטרואיד. מחקר זה מוכיח את התיאוריה כי אסטרואידים אינם גוף מונוליטי העשוי מקשה אחת אלא למעשה אסופה של סלעים המוחזקת יחד. לעובדה הזו עשויות להיות משמעויות רבות הנוגעות לטווח ועוצמת הנזק שעלולה לגרום פגיעת אסטרואיד בכדור-הארץ; במקביל, היא מאפשרת לנו להבין טוב יותר כיצד נוצרו כוכבי הלכת במערכת השמש.
 
ד"ר דוד פולישוק שיקבל במסגרת אירועי שבוע החלל הישראלי בשבוע הבא את מלגת המחקר ע"ש אילן רמון שמעניק משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, הוא מומחה לזוגות "גרושים" של אסטרואידים - גופים המקיפים כיום את השמש בנפרד, אך בעבר היו צמודים זה לזה. בעזרת תצפיות אסטרונומיות שנעשו במצפה הכוכבים IRTF שבהוואי והמצפה ע"ש וייז שבמצפה רמון, חישב ד"ר פולישוק את הצפיפות של האסטרואידים הקדמונים מהם התפצלו הזוגות "הגרושים". את התוצאות לא ניתן היה להסביר בשום דרך אחרת – צפיפותם הנמוכה של האסטרואידים מראה שהם מלאי חללים, סדקים ונקבוביות. מחקר זה מאשש את התיאוריה כי האסטרואידים הם אסופה של סלעים ולהם חוזק פנימי נמוך מאד. על-פניו, נראה כי הנזק שיגרם מפגיעה של אסטרואיד כזה בכדור-הארץ היא נמוכה מהנזק שיגרום אסטרואיד קשיח - אך ההפך הוא הנכון - כאשר אסטרואיד בעל מבנה פנימי חלש חודר לאטמוספרת כדור הארץ, שינוי הלחץ המהיר יגרום לו להתפוצץ באוויר וליצור גל הלם חזק, כפי שאכן התרחש בפגיעה של האסטרואיד בסיביר. גל ההלם פוגע בשטח גדול יותר מאשר גוף האסטרואיד עצמו, ויכול לנפץ זכוכיות, תקרות ובניינים ולפגוע ביושביהם.
 
בעולם פועלים כיום מספר חוקרים המבקשים ללמוד טוב יותר את הגופים השמימיים הזעירים (במונחים אסטרונומיים) הנעים בין כוכבי הלכת במערכת השמש מאז היווצרה. ד"ר פולישוק, ששב לאחרונה מפוסט דוקטורט ב-MIT בבוסטון וכיום חוקר במכון ויצמן מסביר כי "אסטרואידים הם מעין "מאובן" מימי היווצרה של מערכת השמש שכמעט ולא חל בו שינוי. בגלל גודלו הזעיר בקנה מידה אסטרונומים, מקוטר של מטרים ועד קילומטרים בודדים, לא חלו בו תהליכים כימיים ופיזיקליים המתרחשים בגופים עם מסה גדולה כשל כוכב לכת. להבין את מבנה האסטרואידים, הרכבם והתהליכים שחלו עליהם מאפשר להבין פחות או יותר איך הכל התחיל".
 
רק באחרונה שיגרה סוכנות הלל היפנית את החללית האיאבוסה 2 לעבר אסטרואיד. בעתיד, אומר ד"ר פולישוק, נראה יותר ויותר שיגור משימות לעבר אסטרואידים ואפילו ייתכנו משימות חלל מאוישות הכוללות הנחתת אסטרונאוטים על אסטרואיד. העתיד הרחוק יותר כולל משימות "שיתפסו טרמפ" על אסטרואידים וישתמשו בתנועתם כדי להגיע למקומות שונים במערכת השמש, ואפילו לשגר לאסטרואידים חלליות מחצבים כדי לחצוב בהם מתכות ומינרלים יקרים הנדירים על כדור הארץ ומצויים על אסטרואידים בשפע, כמו טיטניום, פלאטיניום ועוד.