את המקום הראשון באולימפיאדת רמון לחטיבות ביניים, בה התמודדו בחודשים האחרונים 270 קבוצות, בהן למעלה מ-4,000 תלמידים, חלקו השנה שני בתי ספר מאותו הרחוב בירושלים. חבר השופטים לא הצליח להכריע איזה מהפתרונות שהוצגו טוב יותר וקבע כי בית הספר התורני הימלפארב ובית הספר החילוני בויאר זוכים שניהם במקום הראשון. האולימפיאדה מתקיימת כיוזמה משותפת של משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל והמחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע (זו השנה העשירית). בשלב הגמר שהתקיים במכון ויצמן במסגרת אירועי שבוע החלל הישראלי שמובילה מידי שנה סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, הציגו קבוצות התלמידים שהעפילו לשלב הגמר את הדגמים והכרזות שנבנו ועוצבו כחלק מההתמודדות בתחרות קבוצתית רב-שלבית.
יריית הפתיחה של אולימפיאדת החלל הצעירה על שם אילן ואסף רמון הזניקה באוקטובר האחרון למעלה מ-4,000 תלמידי חטיבה מרחבי הארץ, שנדרשו להשיב על חידון מקוון. מתוך 270 קבוצות נבחרו 30 קבוצות מצטיינות שתכננו שלושה פרויקטים: פרויקט חיפוש חיים וכריית מחצבים מהחלל בפלנטה הננסית קרס (Ceres), בדיקת היתכנות חיים בעננים של נוגה במסגרת פרויקט המשך של Venus Express, או הבאת דגימה משביט כפרויקט המשך של משימת Rosetta.
התלמידים מהימלפארב ומבויאר הציגו שני פתרונות שונים למשימה שמטרתה חיפוש חיים וכריית מחצבים על קרס (Ceres). חבר הצוות רועי פירו מכיתה ט' מבויאר הסביר כי "קרס הוא כוכב לכת ננסי בחגורת האסטרואידים שבין מאדים לצדק, שהתגלה ב-1801 ע"י האסטרונום האיטלקי ג'וזפה פיאצי ולכן קראנו לחללית האם "ספגטי" ולכל הגשושיות שלה על שמות סוגים שונים של פסטה". "אם נשגר את "ספגטי" במרץ 2016 היא תגיע לקרס במאי 2017", מסביר אחיו התאום גילעד פירו. מאחר שבדרך החללית צפויה להיתקל באסטרואידים, תכננו אותה בצורת עשרימון", אומר עילי שרייבר. גיל עזרא מתערב ומסביר כי "עשרימון הבנוי מעשרים פירמידות משולשות, כך שבמקרה שעצם כגון אסטרואיד פוגע בחללית, הזעזוע מתפזר והחללית נשארת יציבה".
כל אחת מ-20 הפירמידות המשולשות מהן מורכבת "ספגטי" היא למעשה גשושית עצמאית. כך למשל, הגשושית "רביולי" שמשימתה לאמת קיומו של אוקיאנוס על פני קרס ולחפש בו חיים היא צוללת משוכללת שתצויד בסיב אופטי באורך 10 ק"מ שישמש להעברת נתונים מקרעקעית האוקיינוס ויתלפף סביב כננת המותקנת על "רביולי". הגשושית "פטוצ'יני" שתחפש חיים באטמוספירה תשמש גם מעין לוויין שירות GPS שיאפשר לקבל מידע על המיקום של יתר הגשושיות, והגשושית "מקרוני" תצויד ברובוט חופר, רדאר חודר קרקע ומקדח שיאפשרו לה לאסוף מחצבים יקרי ערך כגון זהב, פלטיניום וטיטניום. המחצבים שייכרו יהוה חלק ממקורות המימון של הפרויקט.
מנכ"ל משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל עידו שריר בירך את המתמודדים: "אתם נבחרת האסטרונומיה של הנוער הישראלי, חוד החנית, מקור השראה ומודל לחיקוי לבני הנוער בארץ כולה".