מפגשי אסטרונאוטים בשבוע החלל הישראלי 2017

לכבוד שבוע החלל הישראלי 2017, שיתקיים ב- 29.1 - 2.2, סוכנות החלל הישראלית הזמינה ארבעה אסטרונאוטים, אורחי כבוד שיסיירו במרכזים הקהילתיים והמצפים ברחבי הארץ המשתתפים בשבוע החלל. בואו לפגוש את האנשים ששוגרו לחלל ולשמוע הרצאות מעוררות השראה על תפקידיהם השונים. 

 

אז מיהם האסטרונאוטיות והאסטרונאוטים שיגיעו לביקור?

 

 

 

 

"כשמתקדמים בקריירה בחיים אנחנו לא תמיד שמים לב לצמתים שעומדים לפנינו בדרך. השאירו דלתות פתוחות כמה שאתם יכולים, ושימו לב לפיצולים בדרך שיכולים לאתגר אתכם ולעזור לכם לגדול ולהשתפר כבני אדם".

 

ריצ'רד ארנולד (53), מורה בין-לאומי שהפך לאסטרונאוט במסלול יוצא דופן, כנראה יודע על מה הוא מדבר כשהוא אומר שצריך לשים לב להזדמנויות בדרך. ארנולד התחיל את חייו המקצועיים כמורה לביולוגיה ומדעים בבית הספר האמריקאי בקזבלנקה, מרוקו. במקביל העביר סדנאות על מתודולוגיות בלימודי מדעים בכנסים לחינוך בין-לאומי. בהמשך לימד ארנולד מדעים ומתמטיקה גם בריאד בערב הסעודית, באינדונזיה ובבוקרשט.

 

בשנת 2003 הוציאו נאס"א קול קורא למחנכים להגיש את מועמדותם כאסטרונאוטים שמתוקף תפקידם גם יעסקו בהנגשת נושא החלל לתלמידים ובעידוד נערים ונערות ללמוד מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. ארנולד לא האמין כי ייבחר, אך הגיש את מועמדותו למרות זאת. וכך בשנת 2004 נבחר להיות אחד משלושה מחנכים-מומחי משימה בכיתה של האסטרונאוטים החדשים של נאס"א שכללה טייסים, אנשי צבא, פיזיקאים, מהנדסים ומדענים. 

 

במרץ 2009 טס ארנולד לתחנת החלל הבינלאומית ושהה בה במשך 12 ימים. בשהות קצרה בחלל אין הרבה זמן פנוי כי רוב הזמן מוקדש למשימות של המשלחת, שבמקרה של ארנולד כללו שתי הליכות חלל והתקנה של כנפיים סולריות שמספקות אנרגיה לתחנת החלל. כיום ארנולד משרת כראש המחלקה לתכנון הליכות חלל בטוחות ולתכנון מבצעים רובוטים בתחנות חלל בנאס"א, ומחכה להזדמנות הבאה לטוס לחלל. הוא מרבה להסתובב במוסדות ובתי ספר ולספר על עבודתו כאסטרונאוט לתלמידים. ארנולד מספר שחוץ מהליכת חלל, הדבר האהוב עליו בעבודתו כאסטרונאוט הוא לענות על שאלות של תלמידים ולעודד אותם ללכת אחרי החלומות שלהם.

 

 

 

 

 

גארט רייזמן (48), מהנדס יהודי-אמריקאי העובד כיום ב-SpaceX ואסטרונאוט לשעבר בנאס"א, היה ליהודי הראשון ששהה בתחנת החלל הבין-לאומית וכן שוגר במסגרת שלוש משימות לתחנת החלל הבין-לאומית. במהלך קורס האסטרונאוטים היה חברו של אילן רמון ז"ל מאז הוא שומר על קשר קרוב עם משפחת רמון ואף ביקר בישראל מספר פעמים.

 

ביוני 1998 נבחר על ידי נאס"א לראשונה כמומחה משימה. רייזמן השלים את טיסתו הראשונה לחלל בשנת 2008  ושהה בתחנת החלל הבין-לאומית שלושה חודשים ברציפות. במסגרת טיסה זו ביצע הליכת חלל במשך שבע שעות ודקה. בשנת 2009 השתתף רייזמן בהופעת אורח בתכנית המדע הבדיוני Battlestar Galactica. 

 

שבע שנים לאחר אסון המעבורת קולומביה, בשנת 2010, החזיר גארט רייזמן את דגל ישראל לחלל, מתחת למגן דוד שעל הדגל נמצא סמלה של קרן המלגות על שמו של אילן רמון היושבת במשרד המדע.  

לרייזמן תואר בטכנולוגיה וניהול מטעם אוניברסיטת פנסילבניה ודוקטור בהנדסת מכונות מטעם אוניברסיטת קליפורניה. כיום עובד רייזמן כמהנדס בכיר בחברת SpaceX בקליפורניה אשר מתמחה בייצרו ושיווק רקטות וחלליות מתקדמות. במסגרת הצטרפותו לחברה שם לו רייזמן למטרה להוזיל את עלויות הטיסה לחלל כך שכל אחד יוכל לקנות כרטיס, באמצעות שימוש חוזר ברקטות המשוגרות לחלל. 

 

 

 

 

5 במאי 1961. באולם הספורט של בית ספר בקליבלנד, אוהיו, כל הילדים רכונים סביב מקלט טלוויזיה קטן. על המסך, בשחור לבן, אפשר לראות את השיגור של האמריקאי הראשון לחלל. באותו רגע גמלה בליבו של דונלד תומס בן ה-6 ההחלטה שגם הוא יום אחד יטוס לחלל.

 

החלום לטוס לחלל לא עזב את דונלד תומס מאז שצפה בשיגור האמריקאי הראשון לחלל, ב- 5 במאי 1961. תומס החליט ללכת ללמוד פיזיקה באוניברסיטה וכשסיים תואר דוקטור בפיזיקה הגיש מועמדות לתכנית ההכשרה לאסטרונאוטים של נאס"א. תומס לא התקבל ולאחר שנתיים הגיש את מועמדותו שוב ונדחה שנית. הוא עבר על קורות החיים של האסטרונאוטים הנבחרים, ומצא כי יש שלושה דברים שיכולים להגביר את סיכויי בחירתו: שיעורי טיסה, צניחה חופשית וללמד קורס באוניברסיטה. תומס הלך ועשה את שלושתם. 

 

כשהגיש מועמדות בפעם השלישית, תומס התקדם עד לשלב במיונים שבו היו רק מאה מועמדים. הוא עשה ראיון, עבר את כל הבדיקות הרפואיות, וכשהגיע הטלפון מנאס"א התשובה הייתה שוב שלילית. אך גם הפעם תומס לא הרים ידיים והחליט שהוא צריך להיות קרוב יותר למקום שבו הכל מתרחש. הוא עבר ליוסטון, והתחיל לעבוד כמהנדס במרכז ג'ונסון של נאס"א. לאחר כמה שנים נאס"א שוב חיפשו אסטרונאוטים, ותומס שוב הגיש את מועמדותו. הפעם, כשהגיע הטלפון המיוחל, התשובה הייתה חיובית. תומס היה בן 35, והוא היה בדרך להגשים את חלום חייו.

 

לאחר 4 שנים של אימונים ולימודים, תומס טס לראשונה לחלל במעבורת החלל קולומביה, ששברה שיא בזמן השהות של מעבורת בחלל: 15 יום. בטיסה זו ביצעו חברי הצוות מעל 80 ניסויים בחומרים, צמחים ובעלי חיים, על מנת להבין התנהגויות בסביבה עם מיקרו-כבידה. 

 

מאז השלים תומס שלוש משימות נוספות ובשנת 2007 תומס פרש מנאס"א בשל סיבות רפואיות, ומאז הוא מסתובב בעולם ומעביר הרצאות. "צריך המון התמדה, מסירות ועבודה קשה", הוא אומר לתלמידים שהוא פוגש, "וגם אתם תוכלו להגשים את החלומות שלכם".

 

 

 

 

 

 

ד"ר ז'אן-ז'אק פביאר, אסטרונאוט צרפתי, מספר כי טיסתו של גגארין לחלל ליוותה אותו כל חייו. באותם זמנים בהם רק טייסים יכלו להיות אסטרונאוטים אך הקריירה שלו הובילה אותו לתחום המדעי והוא עשה תארי דוקטור בהנדסה, בפיזיקה ובהנדסת חומרים. במשך שנים שימש פביאר כיועץ במרכז הצרפתי לחקר אנרגיות אלטרנטיביות ואנרגיות אטום. הוא פיתח תכניות מחקר רבות שביצעה צרפת עם ארה"ב ונאס"א, ותכנן ניסויים לאסטרונאוטים. פביאר מספר כי הוא היה מתוסכל מכך שהוא מתכנן ניסויים לחלל, אך לא יכול לבצע אותם בעצמו. פביאר לא היה טייס, והחלום לטוס לחלל נראה כמעט בלתי אפשרי.

 

בשנת 1985 סוכנות החלל הצרפתית (CNES) פרסמה כי לראשונה מחפשים אסטרונאוטים שאינם טייסים, אלא אנשים מתחומי ההנדסה והמדע. פביאר מיהר להגיש את מועמדותו ולמרבה שמחתו הוא נבחר. פביאר הצטרף לכיתת האסטרונאוטים ועבר הכשרה אינטנסיבית ובדיקות רפואיות רבות. בשל בעיות טכניות נבצר ממנו לטוס מעבורת החלל הרוסית שטסה באותה תקופה לחלל. לאחר הכשרתו חיכה פביאר 11(!) שנים עד שטס לחלל בפעם הראשונה. לדבריו, "עקשנות צריכה להיות התכונה הראשונה של אסטרונאוט".

 

בשנת 1996 טס פביאר לתחנת החלל הבינלאומית במעבורת החלל קולומביה ושהה בה 17 יום. כשחזר מהחלל הוא נשאר בארה"ב עד סוף שנת 1996, ואז החליט לחזור לצרפת, לאשתו וארבעת ילדיו. בדיעבד החלטה זו התבררה כהחלטה שהצילה את חייו: אם היה נשאר בארה"ב, פביאר היה משתתף במשימה STS-107, שהסתיימה באסון: מעבורת החלל קולומביה התפרקה וכל שבעת חברי הצוות שלה נהרגו, ביניהם האסטרונאוט הישראלי אילן רמון ז"ל. 

 

 

בנוסף לאסטרונאוטים המבקרים אותנו בימים אלה, זכינו גם לברכה מיוחדת לרגל שבוע החלל מהאסטרונאוט רוברט קימברו, הנמצא זה עתה בתחנת החלל הבינלאומית: