כינוס החלל הבינלאומי, שהתקיים במהלך שבוע שעבר בירושלים, היה הזדמנות לא רק עבור אנשי התעשיה, האקדמיה וסוכנויות החלל בעולם להיפגש, לדון וללמוד, אלא גם עבור תלמידים ישראלים הלהוטים ללמוד על התחום ואולי להשתלב בו בעתיד. במפגש ייחודי שנערך ביום רביעי באוניברסיטה העברית בירושלים עם עשרות סטודנטים ותלמידים מרחבי הארץ, ראש נאס"א צ'ארלס בולדן דיבר על תוכניות נאס"א וסיפר על ניסיונו בתור אסטרונאוט בעבר. בין השאר, הוא גם גילה לתלמידים על שיתוף הפעולה שנאס"א חתמה עם סוכנות החלל הישראלית יום קודם לכן, וטען כי זה בעיקר בזכות המצוינות של הישראלים בחדשנות, מדע וטכנולוגיה.
ההרצאה, אשר התקיימה בשיתוף עם מרכז המחקר I-Core למצוינות באסטרופיסיקה ובשיתוף הרשות לקהילה ולנוער של האוניברסיטה העברית, החלה כהרצאה שגרתית, שבה בולדן הסביר על תחומי חקר החלל השונים, אך מהר מאוד התפתחה למפגש אמיתי בו הוא מעודד את הקהל לשאול עוד ועוד שאלות. וכך, במקום להיצמד למצגת מוכנה מראש, הדינמיקה בין התלמידים לבולדן יצרה שיחה מלאת השראה.
התלמידים מצדם, גילו בקיאות בפעילות נאס"א ולא חששו לשאול שאלות מסקרנות - כמו: איך נאס"א הולכת להגן על אסטרונאוטים מפני הקרינה בדרך למאדים? - וחלקן אף נועזות - כמו, לדוגמא: מדוע בכלל צריך לשלוח בני אדם למאדים? על שאלה אחרונה זו ענה בולדן, כי נאס"א מעוניינת לברר האם יש חיים במאדים ולחקור עוד את מאפייניו של הכוכב האדום. לשם כך, לא מספיקים רובוטים. למדנו הרבה על הירח לפני הטיסות המאויישות, הוסיף בולדן, אך אין מה להשוות בין זה לבין מה שלמדנו כששלחנו לשם בני אדם, שיכלו להפעיל שיקול דעת באיסוף דגימות ולמידת השטח.
שאלה נוקבת נוספת שנשאלה היתה, מדוע ממשלת ארה"ב נותנת כל כך הרבה כסף לנאס"א; ואם זה רק כדי לספק את הסקרנות המדעית, האם זו מטרה מספקת? על כך ענה בולדן שסקרנות מדעית היא חשובה ביותר, בעיקר כדי לגלות ולהגיע למחוזות ידע חדשים שלא ידענו שקיימים בכלל. פרט לכך, הוא ציין כי אתגרים בחלל מקדמים פיתוח טכנולוגי כאן, בכדור הארץ, כמו רפואה בשלט רחוק, מיחזור מים, טכנולוגיות טיסה, הדפסה בתלת ממד ועוד. באופן כללי, ניכר כי הסקרנות האנושית עצמה, לפי בולדן, הוצגה כמשאב אנושי עצום. "הגדירו בעיות חדשות", הוא אמר לתלמידים, "העלו השערות, תחקרו, ותעשו שינוי".
בימים הקרובים נעלה כאן את הרצאתו של בולדן לתלמידים. מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק.