לאחר השיגור המוצלח ברביעי של המשגר ההודי PSLV-C37, אפשר לדווח כי מבין 102 הלוויינים ששוגרו שני הלוויינים הישראלים, שפותחו בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, נכנסו למסלול ופועלים כשורה.
מאחורי הידיעה היבשה לכאורה הזו, מסתתר למעשה פלא גדול. 102 לוויינים, מספר שיא של לוויינים ששוגרו אי פעם בשיגור אחד, שולחו לדרכם בגובה 500 ק"מ תוך חמש דקות, במרווחי זמן של 20 שניות זה מזה. הנחיל האדיר הזה, שמשוחרר לחלל שמעלינו במהירות 27 אלף קמ"ש (צפו בסרטון שבסוף הידיעה), הוא דוגמה מאלפת למהפכת ה"ניו-ספייס", המגמה להפוך את טכנולוגיית ניצול החלל לזולה וקטנה יותר בממדיה, לשימוש אזרחי בקנה המידה הרחב ביותר. בתוך הנחיל הזה, שני לוויינים תוצרת כחול-לבן ניצבים בחזית הטכנולוגיה.
המעבדה המיניאטורית של חברת ספייס פארמה, בליבו של לוויין DIDO 2, תערוך 4 ניסויים עבור לקוחות שונים ותשדר את הנתונים בזמן אמת ישירות לחוקרים. במילים אחרות: החליפו בדמיונכם את אולם הבקרה העצום שראיתם בסרטים אמריקאים באפליקציה סלולרית פשוטה המציגה את כל הנתונים בכף היד.
לדברי החברה, המעבדה תחל את סדרת הניסויים בעוד כשבועיים. בינתיים החברה מדווחת כי טמפרטורת הלוויין נשמרת כשורה ומדי יום תחנת הקרקע מתקשרת עם הלוויין DIDO 2 שש פעמים למשך עשר דקות כל פעם.
DIDOcomm.jpg
לוויין BGUSAT, שאוניברסיטת בן גוריון דיווחה כי כבר הצליח לתקשר עם הקרקע, משלב מחשב שפותח בתעשייה אווירית. מדובר בלוויין שגודלו מעט יותר מקרטון חלב אך כשהוא מצויד בשבב ייחודי תוצרת רמון צ'יפס מדובר במחשב בעל יכולות מחשוב דומות לאלה של מחשבי הלוויינים הגדולים. גם יכולות הצילום שלו מרשימות ביותר, עם מצלמה יחידה במינה שפותחה אף היא בתעשייה האווירית בשיתוף חברת מיקרוג'יק, מצלמה שמצלמת בתחום האינפרה אדום הקצר מגוון רחב של תופעות מזג אוויר כמו שינויי אקלים, גזי CO2 ועוד.