במסיבת עיתונאים מיוחדת שערכה אמש (רביעי), נאס"א הודיעה על גילוים של לא פחות משבעה כוכבי לכת דמויי כדור הארץ שסובבים את TRAPPIST-1, כוכב מסוג ננס אדום המרוחק כ-40 שנות אור מאתנו "בלבד", 378 טריליון קילומטרים, שכן במונחים קוסמיים.
מתוך שבעת כוכבי הלכת במערכת השמש TRAPPIST-1, שישה הם ארציים, כלומר בעלי הרכב סלעי ולא גזי, ושלושה מאותם כוכבי לכת ארציים נמצאים ב"אזור הישיב", כלומר במרחק הנכון מהשמש שלהם כדי לאפשר את קיומם של מים נוזלים על פני השטח. בכך מערכת השמש TRAPPIST-1 זוכה בתואר מערכת השמש המתאימה ביותר לקיומם של חיים כפי שאנו מכירים אותם – לכאורה אפילו יותר ממערכת השמש שאנו חיים בה, שכידוע מכילה רק ארבעה כוכבי לכת ארציים (כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים) לצד ארבעה ענקי גזים (צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון).
למעשה, מה שהופך את TRAPPIST-1 למערכת שמש ידידותית כל כך לחיים הוא הגודל של השמש עצמה. TRAPPIST-1 הוא כוכב קטן וקר בהרבה מהשמש שלנו – המסה שלו היא רק שמונה אחוזים ממסת השמש, והוא דומה יותר במידותיו לכוכב הלכת צדק. כתוצאה מכך, גם כוכבי הלכת שלו קטנים, מוצקים וקרובים יותר מאשר כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו. לשם השוואה, כל שבעת כוכבי הלכת ב-TRAPPIST-1 סובבים את הכוכב שלהם במסלול קרוב יותר ממסלולו של כוכב חמה סביב השמש שלנו.
ואלה חדשות טובות לחיפוש אחר חיים מחוץ לכדור הארץ, שכן למרות שאיננו יכולים לראות ננסים אדומים כמו TRAPPIST-1 בעין בלתי מזוינת בגלל עמימותם (השמש שלנו פי 2,000 יותר בהירה מ-TRAPPIST-1), הם מהווים את רובם המכריע של כוכבים בגלקסיה שלנו וכן את רובם המכריע של הכוכבים הקרובים אלינו. במילים אחרות, סביר להניח שלא מעט מערכות פלנטריות מורכבות כמו זו שהתגלתה ב-TRAPPIST-1 שוכנות סמוך מאוד למערכת השמש שלנו, מבלי שנדע על כך.
כיצד עשויים להראות פני השטח של TRAPPIST-1d, אחד משבעה כוכבי הלכת במערכת השמש החדשה שהתגלתה (ניתן להפנות את נקודת המבט באמצעות גרירת התמונה)
חשוך שם בחוץ
"צריך לזכור שהעובדה שמצאנו כוכבי לכת עם תנאים המתאימים לחיים, לא אומרת כמובן שיש שם חיים", אומר פרופ' צבי מזא"ה מאוניברסיטת תל אביב, מי שיזם ב-1989 את החיפוש לגילויו של המועמד הראשון להתגלות ככוכב לכת מחוץ למערכת השמש. "לכאורה, גם נוגה היא כוכב לכת ארצי באזור הישיב, וככל הנראה חיים מעולם לא התפתחו בנוגה. בנוסף, הטמפרטורה של הכוכב הזה נמוכה מאוד, כ-2,200 מעלות צלסזיוס על פניו, לעומת קרוב ל- 6,000 על פני השמש שלנו. פירושו של דבר שרוב האור שנפלט מהכוכב ומגיע לכוכבי הלכת האלה הוא בתחום האינפרה-אדום. במושגי התפישה שלנו, זה אומר שדי חשוך שם בחוץ וחשוב מכך, מדובר בהבדל שאנחנו לא יודעים מה השפעותיו על התפתחותם של חיים".
"מצד שני", אומר פרופ' מזא"ה, "מדובר בתגלית חשובה ביותר. עד היום חיפשנו בעיקר כוכבי לכת סביב שמשות כמו השמש שלנו. זאת הייתה המשימה של טלסקופ החלל קפלר, למשל. אבל שמש קטנה כמו TERRAPIN-1 פירושה כוכבי לכת קטנים יותר, וקטן זה טוב לחיים, כי כוכבי לכת קטנים יכולים להיות סלעיים. אם מצאנו שבעה כוכבי לכת בגודל כדור הארץ במערכת המרוחקת מאתנו 40 שנות אור בלבד, אפשר להניח שמערכות פלנטריות כאלה שכיחות מאוד סביב ננסים אדומים, שהם, כזכור, רוב הכוכבים בגלקסיה".
ssc2017-01b_Inline.jpg
