חוקרים מאוניברסיטת בראון זיהו כמויות משמעותיות של קרח מים באינספור זרימות לבה עתיקות בירח. המחקר החדש, שפורסם בכתב העת Nature Geoscience, מחזק את הרעיון לפיו ליבת הירח עצמה עשירה במים.
ב-2008, חוקרים זיהו שיירי מים בחלק מדוגמיות הזכוכית הגעשית (זכוכית הנוצרת כתוצאה מהתקררות מהירה של מאגמה) שהובאו לכדור הארץ במשימות אפולו 15 ו-17. ב-2011, מחקר נוסף הראה שכמויות דומות של מים קיימות גם בגבישים הזעירים שבתוך הזכוכית הגעשית, מה שהעלה את האפשרות שליבת הירח מכילה כמויות מים דומות לכמויות שבמעטפת הפנימית של כדור הארץ, שלפי הערכות כוללת כמות מים שוות ערך לכמות המים בכל האוקיינוסים יחד.
עד היום לא היה ברור אם הדוגמיות הללו ממשימות אפולו מהוות מדגם מייצג של הירח, או שמא שני אתרי הדגימה היו במקרה אזורים עשירים יותר במים. עתה, בחינה מדוקדקת של מידע שנאסף מה-Moon Mineralogy Mapper, ספקטרומטר הנמצא על הלוויין ההודי Chandrayaan-1 סביב הירח, העלתה שמים קיימים בכמויות גדולות באינספור אתרי התפרצויות געשיות.

ספקטומטריה היא שיטת מחקר המודדת את אורך גלי האור המשתקפים מחומרים כדי לזהות את מרכיביהם. מאחר שחומרים שונים מחזירים גלי אור באורכים שונים, השיטה מאפשרת למדענים בכדור הארץ לחקור את הרכבם של גופים שמימיים.
החוקרים מצאו עדויות למים כמעט בכל המרבצים הגעשיים שמופו עד כה על פני הירח, לרבות המרבצים הסמוכים לאתרי הנחיתה של אפולו 15 ו-17, משם הובאו דוגמיות הזכוכית הגעשית.
האם הירח נוצר עם מים?
הרעיון לפיו פנים הירח עשיר במים מעלה שאלות מעניינות לגבי תהליך היווצרות הירח. מדענים מעריכים היום שהירח נוצר מחומר שהועף לאחר שגוף בגודל מאדים פגע בכדור הארץ הצעיר. אבל ספק אם אטומים של מימן, הדרושים ליצירת מים (מולקולת מים מורכבת משני אטומי מימן ואטום אחד של חמצן), היו שורדים את החום הרב שנוצר בהתנגשות שני הגופים.

הימצאותם של מרבצי מים שהובאו לפני השטח על ידי התפרצויות געשיות מחלישה לכאורה את התאוריה הזאת, אלא אם כן המים הובאו לשם על ידי פגיעות אסטרואידים וכוכבי שביט לפני שהירח התמצק.
בנוסף לעניין המדעי, למחקר החדש יש השלכות לגבי משימות מאוישות לירח. מחקרים קודמים הראו שישנם מרבצים של מי קרח בקטבים המוצללים של הירח, אבל עד כה לא היה ידוע על כמויות משמעותיות של מים מחוץ לקטבים – מים שיכולים לסייע במשימות חלל ארוכות-טווח. בשנים האחרונות נאס"א חוקרת דרכים לכרות מים מהירח וזאת מסיבה טובה: מים, או ליתר דיוק, פירוק המים למימן וחמצן, עשויים להיות מקור זול לדלק במשימות חלל לירח והלאה משם, למאדים.
