הבאנו שלום עליכם: מעבדת החלל של חברת ספייס פארמה הישראלית שבה בשלום לכדור הארץ. המעבדה, שפותחה בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, שוגרה לחלל ב-12.11.2017 על גבי החללית סייגנוס של חברת אורביטל ATK. יומיים לאחר מכן, המעבדה הזעירה – שמתנהלת ללא מגע יד אדם ונשלטת מהטלפונים הניידים של החוקרים השונים בכדור הארץ – עגנה בתחנת החלל הבינלאומית. בחודש שעבר, המעבדה הישראלית נמשתה בהצלחה מהאוקיינוס השקט, דרומית ללוס אנג'לס.
"זאת הפעם הראשונה שמערכות ישראליות מגיעות לחלל החיצון וחוזרות לכדור הארץ", אומר יוסי ימין, מייסד ספייס פארמה. "המעבדה נאספה והוסעה למעבדות שלנו בפלורידה, שם עובדי ספייס פארמה פתחו את המטען והעבירו את הניסויים לכל הלקוחות. שני הניסויים של הלקוחות האמריקנים נשלחו לחוקרים בארה"ב, הניסוי השוויצרי נשלח לשוויץ והניסוי הישראלי, של חברת פארמה הישראלית, כבר הגיע ארצה.
"בנוסף, בתום הבדיקות ביקשתי שישלחו לפה גם את הגבישים שהתגבשו במהלך הניסויים – שיהיה למזכרת, לדורות הבאים – אבל הגבישים עדיין תקועים במכס. קל יותר להנחית באוקיינוס מעבדה מהחלל מאשר להעביר משהו במכס", צוחק ימין.
מתקפת חיידקי החלל
ככלל, החלל הוא סביבה מושלמת לעריכת ניסויים ביולוגיים וכימיים, לרבות כאלה בתהליך פיתוח תרופות חדשות. מחקרים מצביעים על כך שתנאי מיקרו-כבידה מאיצים תהליכים ביולוגיים וכימיים רגילים, כך שהתוצאות מתקבלות מהר יותר, ללא הפרעות חיצוניות ובתנאי קיצון. כך, למשל, חיידקים בחלל החיצון מפתחים עמידות מהירה לתרופות בשל תנאי העקה המיוחדים – ותרופה שהוכחה כיעילה נגד חיידקי החלל הללו צפויה לגבור בקלות על חיידקים ארציים מאותו הזן.
המעבדה של ספייס פארמה – בגודל קופסת נעליים ובמשקל 2.3 קילו בלבד – מאפשרת לערוך ניסויים כאלו בזול, בקטן וללא מגע יד אדם. ממקום מושבם בכדור הארץ, החוקרים השונים יכולים להתעדכן בנתונים ולהתערב בניסויים בזמן אמת. מדובר בפריצת דרך הטכנולוגית והנדסית שפותחת למעשה את שערי החלל בפני חברות התרופות ומכוני המחקר.
"כל הפיתוחים עד היום התבססו על גיבוש של חלבונים במעבדות חלל", מסביר ימין. "בשונה מהם, אנחנו הצלחנו לגבש מולקולות קטנות, ולאחר מכן הוכחנו שניתן להחזיר אותן – ללא כל פגע – לכדור הארץ. במילים אחרות, הצלחנו להדגים שיש לנו היום את התשתית הטכנולוגית לייצר דוגמית ראשונה בחלל ולשכפל אותה כאן בכדור הארץ. צריך להבין שמדובר במדע ניסויי לגמרי. הניסוי הישראלי ששב כעת מיועד לתרופה מסחרית, שבעוד חודש וחצי נוכל גם לנקוב בשמה, כשנסיים את הגשת הפטנט. בעתיד הקרוב, תרופות שפותחו בחלל החיצון יהיו זמינות על כל מדף בכל בית מרקחת".
לשם ובחזרה: כתבה על ספייס פארמה בערוץ כאן חדשות- תאגיד השידור הישראלי
חמישה שיגורים בשנתיים
המטען שחזר לאחרונה היה חלק מהשיגור השני של מטען מבית ספייס פארמה, לאחר שהחברה שיגרה ננו-לוויין עצמאי בשנה שעברה. בנובמבר 2018, שתי מעבדות נוספות של ספייס פארמה, שייכללו ניסויים חדשים, ישוגרו לתחנת החלל הבינלאומית, ובינואר-פברואר 2019, בשיתוף עם סוכנויות החלל הישראלית והאיטלקית – מעבדה שלישית תצא לדרך בלוויין עצמאי.
"יש כמה ניסויים שמתוכננים במעבדות שישוגרו בנובמבר", אומר ימין. "בין היתר, ניסוי שינסה לשפר את יכולתם של מוצרי היגיינה בסיסיים, מהסוג שנמצאים ממש בכל בית, למנוע מחלות זיהומיות, וניסוי שיבדוק חלוקה והתמיינות של תאי גזע. כמו כן, בכוונתנו להיכנס לראשונה לעולם הרקמות והטיפול ברקמות. בשנים האחרונות הנעת נוזלים בסביבה נימית – כלומר בתוך צינוריות דקיקות – מחליפה את צלחות הפטרי הישנות, והמהפכה הזאת מאפשרת לנו לדמות טוב יותר, ובזעיר אנפין, רקמות חיות של החולה. במקרה הזה, רופאים וחוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה יבחנו מרחוק שיטות חדישות להתמודדות עם מחלות ריאה של ילדים מבית החולים לילדים של פילדלפיה, ניסוי שיערך במימון ה-NIH האמריקני (המכונים הלאומיים לבריאות, ע"כ)".
לדברי ימין, השלב הבא עבור ספייס פארמה הוא מקסום הלקוחות על כל פלטפורמה. "האמת היא שתחנת החלל הבינלאומית פשוט לא יכולה לקלוט הרבה מעבדות כמו שלנו, ואנחנו מחפשים חלופות בדמות מעבורות חלל. עד אז, השלב הבא יהיה להכניס יותר לקוחות לכל מעבדה. לפי הערכות שלנו, המערכת מסוגלת להכיל בין 8 ל-30 ניסויים שונים בכל מעבדה – וזה אומר יותר בתי חולים, יותר אוניברסיטאות, יותר חממות מסחריות".