האגודה הפלנטרית תשגר את מפרשית השמש לייטסייל-2 (LightSail2) למסלול סביב כדור הארץ. מפרשית השמש, לוויין מסוג CubeSat בגודל כיכר לחם, תשוגר ביום שני, 24 ביוני, בשעה 18:30 שעון ישראל, על גבי משגר פאלקון כבד של חברת ספייס אקס. כשבועיים לאחר השיגור, הננו-לוויין יפרוש מפרש שמש בגודל 32 מ"ר, שישתמש בפוטונים מהשמש כדי להגביה ולהאיץ את המפרשית במסלול. אם הפרויקט יצליח, לייטסייל-2 תהיה החללית הראשונה בהיסטוריה שמונעת על ידי כוח השמש בלבד.
להזניק את האנושות לחלל
ככל הנראה, הראשון שהציע להשתמש במפרשי שמש להנעה חללית היה האסטרונום הנודע יוהאנס קפלר. קפלר הבחין בכך שזנבות השביטים פונים תמיד בכיוון ההפוך מהשמש, כלומר שקרינת השמש היא שגורמת להאצת השביטים, והציע במכתב לגלילאו גליליי ב-1610 בניית "ספינה או מפרשים שיותאמו לרוחות החלל". מאז ועד היום מפרשיות שמש מככבות בספרי מדע בדיוני למסעות כוכביים ובין-כוכביים. פרויקט לייטסייל-2 מתכוון להוכיח לעולם שמפרשים יכולות לרתום את כוח השמש להנעה חללית ולהזניק את האנושות לחלל – גם במציאות.
lightsail2-sail.jpg
ככלל, מפרש שמש הוא מתקן להנעה חללית המבוסס על לחץ הקרינה. יש שני סוגים של מפרשי שמש: מפרש שמשתמש בקרינה מכוכב, כלומר מהלחץ שמפעילים הפוטונים מהשמש על המפרש, ומפרש שמשתמש בקרינה מלאכותית, כמו קרני לייזר. כך, למשל, באפריל 2016 הכריזו המיליארדר והיזם יורי מילנר והאסטרופיזיקאי סטיבן הוקינג על תוכנית שאפתנית בשם Breakthrough Starshot, במסגרתה יואצו כאלף ננו-מפרשיות ל-20% ממהירות האור באמצעות קרני לייזר מכדור הארץ – ויישלחו למערכת השמש הקרובה, אלפא קנטאורי. ואילו ב-2010, סוכנות החלל היפנית JAXA שיגרה לכוכב הלכת נוגה את איקרוס, חללית שהמירה את אנרגיית השמש לאנרגיה חשמלית.
אולם עד כה, אף חללית בהיסטוריה לא הניעה את עצמה אך ורק בכוח הקרינה מהשמש, מבצע שנחשב למורכב מאוד מבחינה טכנולוגית והנדסית – אם לא לבלתי-אפשרי. כך, למרות גודל המפרש (בערך כגודל זירת אגרוף) ומשקלו הקל של הלוויין (כ-5 ק"ג), הלחץ שיפעילו הפוטונים על מפרשי לייטסייל-2 משול ללחץ שמפעיל מהדק נייר על כף היד שלנו. אם האגודה הפלנטרית תוכיח את ההיתכנות של מפרשי שמש, הם עשויים להפוך לסטנדרט הזול, הנקי והבטוח להנעת ננו-לוויינים במערכת השמש.
חפשו את לייטסייל-2 בשמיים
האגודה הפלנטרית, עמותת החלל הגדולה בעולם, שיגרה חללית כמעט-זהה ב-2015, בשם לייטסייל-1, במטרה לבדוק את מנגנון פרישת המפרש ולאפשר את שיגורה של לייטסייל-2. הפרויקט כולו הוא הגשמת חזונם של שלושת המדענים והמהנדסים שייסדו את העמותה ב-1980: קרל סייגן, ברוס מורי ולואי פרידמן.
"לפני 40 שנה, המרצה שלי קרל סייגן שיתף אותנו בחלומו להשתמש במפרשית שמש כדי לחקור את הקוסמוס", סיפר מנכ"ל האגודה הפלנטרית, ביל ניי (המפורסם בארה"ב בזכות תוכנית הטלוויזיה הפופולרית "Bill Nye the Science Guy"). "אלפי אנשים מכל רחבי העולם תמכו במשימה הזאת, ולא היינו יכולים לעשות זאת בלעדיהם. אנחנו מוכנים לשיגור!".
פרויקט לייטסייל-2 עלה שבעה מיליון דולרים, שרובם מומנו על ידי עשרות אלפי החברים של האגודה ומקצתם על ידי מיקור המונים באתר Kickstarter. הודות למפרשה הגדול, שכושר החזרת האור שלו גבוה, החללית לייטסייל-2 צפויה להיות עצם בהיר למדי בשמים, ואסטרונומים חובבים מרוב העולם – לרבות מישראל – יוכלו לחפש אותה בשמי הלילה במשך כשנה.