סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, וחברת StemRad מרמת החייל, המפתחת פתרונות לבישים להגנה מפני קרינה, הודיעו היום כי אפוד המגן AstroRad אשר פותח בישראל ישוגר בימים הקרובים לתחנת החלל הבינלאומית (ISS).
האפוד שוגר לחלל היום (שבת), 2 בנובמבר, בשעה 15:59 לפי שעון ישראל, בחללית האספקה Cygnus NG-12 ששוגרה מבסיס נאס"א ב-Wallops Island, וירג'יניה.
אפודי AstroRad פותחו במטרה לספק הגנה על גופם של אסטרונאוטים מפני קרינה מסכנת חיים. סוכנות החלל הישראלית אשר תומכת בפעילות סטמראד בתחום החלל, חתמה ביולי 2018 על הסכם עם לוקהיד מרטין לשיגורו של אפוד המגן AstroRad לתחנת החלל הבינלאומית (ISS), למטרת ביצוע מחקר וניסויים ארגונומיים של האפוד בתנאי היעדר הכבידה השוררים בחלל. זאת, בהמשך להסכם שנחתם עם נאס"א וסוכנות החלל של גרמניה (DLR) לביצוע ניסויים באפודי AstroRad על גבי חללית אוריון של נאס"א במסלול סביב הירח, אשר צפויה להיות טיסת המבחן האחרונה לפני שיגורן של חלליות מאוישות לחלל העמוק.
עד היום כל המשימות המאוישות לחקר החלל, מלבד טיסת אפולו לירח, הוגבלו למסלול קרוב לכדור הארץ (עד למרחק 1,200 מיילים), שבו השדה המגנטי של כדור הארץ מגן על האסטרונאוטים מפני מרבית איומי הקרינה בחלל, הכוללים סופות שמש קטלניות וקרינה קוסמית גלקטית. אולם, במשימות מאוישות וארוכות יותר בחלל העמוק, איום החשיפה לקרינה גדל משמעותית, ומהווה את אחד האתגרים הגדולים ביותר של נאס"א בדרך לשיגור משימות מאוישות למאדים. הטכנולוגיה שפיתחה סטמראד הישראלית עשויה לספק את הפתרון לכך.
במסגרת הניסויים בתחנת החלל הבינלאומית שיחלו בקרוב, שלוש אסטרונאוטיות אמריקניות ילבשו את אפוד AstroRad בתנאי הכבידה של תחנת החלל למשך פרקי זמן משתנים ובמהלך פעילויות שגרתיות. תהיה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שדגל ישראל, המתנוסס על אפוד ה-AstroRad, יוצג בתחנת החלל הבינלאומית. לאחר השלמת הניסוי, צוות מחקר מהמעבדה הלאומית של ארה"ב בתחנת החלל (CASIS) יעריך את הארגונומיה, טווח התנועה, חוויית השימוש ורמת הנוחות הכללית של האפוד בסביבתן הטבעית של האסטרונאוטיות בחלל, ויספק משוב מפורט וחיוני לשיפור האפוד.
תוצאות ניסוי זה, יחד עם נתוני אמת של רמת ההגנה מפני קרינה שיתקבלו מניסוי נוסף, שייערך במשימת Artemis-1, יספקו לנאס"א את כל המידע הדרוש להערכת אפודי ה-AstroRad ככלי יעיל וחיוני להגנה על חיי האסטרונאוטים מפני קרינה קטלנית במשימות המתוכננות בחלל העמוק, כגון Artemis-2 וכן בטיסות המתוכננות למאדים.