שינחואה, סוכנות הידיעות הרשמית של ממשלת סין, הודיעה כי הרדיו-טלסקופ פאסט (FAST, או Five-hundred meter Aperture Spherical Telescope) – הגדול והרגיש מסוגו בעולם – נחנך רשמית. בעלילת הספר והסרט "קונטקט" (Contact), מסר מחיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ נקלט במצפה ארסיבו שבפורטו ריקו. אם אכן נקלוט בקרוב אותות רדיו מלאכותיים מהחלל החיצון (שכן חשוב לציין שאותות רדיו נוצרים גם כתוצאה מתופעות טבעיות ביקום), אז סביר להניח שהם ייקלטו ברדיו-טלסקופ החדש של סין.
הקוטר של פאסט הוא 500 מטרים, 300 מטרים מתוכם פעילים בכל זמן נתון. ועדיין, די בכך כדי להדיח מהמקום הראשון את מצפה הכוכבים ארסיבו, שקוטרו 305 מטרים בלבד (וגם הוא לא משתמש בכל שטח הפנים באותו הזמן, אלא ב-270 מטרים בכל רגע נתון). יתרה מכך, שטח הפנים של הרדיו-טלסקופ בארסיבו קבוע – שעה שפאסט מסוגל לשנות את צורתו, להתגמש ו"להתעקם" לפי הצורך.
Arecibo_Observatory.jpg
הרדיו-טלסקופ ממוקם בשקע גיאולוגי טבעי, שנועד לחסום הפרעות ארציות, במחוז גוויג'ואו אשר בדרום-מערב המדינה. הפרויקט, שעלותו מוערכת ב-170 מיליון דולר, הוצע לראשונה ב-1994 ואושר ב-2007. תושביו של כפר קטן שחיו בשקע פונו מהמקום – ועוד כ-10,000 תושבים פונו מרדיוס של 5 ק"מ, על מנת לטהר את האזור מאותות רדיו ארציים.
מצפה הרדיו פאסט החל לפעול באופן חלקי ב-2016, ומהר מאוד הוכיח את יכולותיו: באוגוסט 2017 גילה הרדיו-טלסקופ שני פולסרים, תוצר של כוכבי ניטרונים המסתובבים סביב עצמם במהירות ופולטים קרינה עוצמתית. בשנתיים שחלפו מאז התגלית הראשונית גילה פאסט לא פחות מ-102 פולסרים חדשים – יותר ממספר הפולסרים שהתגלו על ידי כל החוקרים בכל המצפים בארה"ב ובאירופה גם יחד.
דולפינים באמבטיה
הרדיו-טלסקופ החדש הוא בבחינת זינוק אדיר ליכולות האנושות בתחום הרדיו-אסטרונומיה. הוא מאפשר לבני האדם "להאזין" לנפח חלל גדול פי ארבעה מכפי שהיינו יכולים עד כה. פירושו של דבר שמדענים יוכלו לגלות תופעות קוסמיות חדשות – ואפילו לגלות חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ.
החיפוש אחר אותות רדיו מלאכותיים בחלל התחיל ב-1960, כשצוות חוקרים בראשותו של האסטרונום האמריקני פרנק דרייק (שהתפרסם בזכות "משוואת דרייק") כיוון צלחת בקוטר של 26 מטרים במצפה הכוכבים גרין בנק לעבר שני כוכבים קרובים – במטרה להאזין לאותות אלקטרומגנטיים בטווח תדרי הרדיו הבוקעים מכיוונם.
מאז ועד היום לא הניב פרויקט סט"י (SETI, או Search for Extraterrestrial Intelligence) אף תוצאה חד-משמעית (אות ה"וואו!" מ-1977 נותר לא מוסבר עד היום, וזו הסיבה שהוא אינו מהווה הוכחה לדבר). עם זאת, יש לזכור שהיקום עצום. היקף החיפושים של האנושות עד כה בגלקסיה משולים לחיפוש בתוך אמבטיה בלב האוקיינוס השקט: גם אם לא מצאנו דולפינים באמבטיה – אין פירושו של דבר שאין דולפינים בכלל.
בשנים האחרונות אנו עדים לפריחה של פרוייקטי סט"י, הן בשל ההשתכללות הטכנולוגית של הרדיו-טלסקופים והן בשל גילויים של כוכבי לכת חוץ-שמשיים, שחלקם דומים לכדור הארץ. במקום להאזין רנדומלית, אנחנו יודעים לאן לכוון את המקלטים שלנו. בד בבד, אנחנו ממשיכים לערוך סקרים פאסיביים וכלליים של שמי הלילה. ב-2015 תרם המיליונר יורי מילנר 100 מיליון דולר לפרויקט הסט"י השאפתני מכולם, Breakthrough Listen. עד כה השתמש הפרויקט ברדיו-טלסקופ גרין בנק בהמיספרה הצפונית וברדיו-טלסקופ פארקס באוסטרליה לחיפוש אחר אותות רדיו ותשדורות לייזר במיליון הכוכבים הקרובים אלינו. הרדיו-טלסקופ פאסט הצטרף לפרויקט עוד ב-2016 וכעת, עם השלמתו, הוא צפוי לשדרג משמעותית את היכולת להבדיל בין תשדורות מלאכותיות לרעשי רקע טבעיים.
למה רדיו?
אז למה דווקא אותות רדיו? מדענים חלוקים בשאלה אם זאת אמנם האסטרטגיה הטובה ביותר לחיפוש אחר חיים תבוניים בחלל. מאחר שיש מיליוני תדרים אפשריים, אין לנו דרך לדעת באילו תדרים משתמשות ציוויליזציות זרות. תומכי סט"י טוענים, ובצדק, כי חוקי הטבע זהים בכל מקום ביקום, ולכן סביר להניח שכל ציוויליזציה תבונית תשתמש באותות אלקטרומגנטיים סביב תדר הרדיו 3,000 מגה-הרץ. מדוע? כי סביב התדר הזה יש מעט מאוד רעשי רקע בחלל ומן הסתם גם החייזרים מעוניינים בתקשורת ללא הפרעות.
ואילו המתנגדים טוענים, ובצדק, שהיקום לא רק עצום אלא גם עתיק – ואין שום סיבה להניח שציוויליזציות מתקדמות בהרבה מהציוויליזציה שלנו לא יגלו חוקי טבע אחרים שיאפשרו להם לבסס תקשורת יעילה עוד יותר מרדיו.
כך או כך, הרדיו-טלסקופ פאסט צפוי לגלות תגליות מדהימות בשנים הקרובות – גם אם אלה יהיו טבעיות לחלוטין ולא ממקור מלאכותי, פרי תרבות חייזרית מתקדמת.