צוות אסטרונומים בהובלת המצפה האירופי הדרומי (ESO) גילה חור שחור במרחק 1,000 שנות אור בלבד מכדור ארץ. החור השחור קרוב יותר למערכת השמש שלנו מכל חור שחור שהתגלה קודם לכן, והוא מהווה את הצלע השלישית במערכת שניתן לראות מכדור הארץ בעין, ללא עזרים. המחקר המפתיע מתפרסם היום בכתב העת Astronomy & Astrophysics, והחוקרים מעריכים כי זהו רק קצה הקרחון – וכי מערכת השמש שלנו מוקפת חורים שחורים רבים.
כוכבים שאפשר לראות בלי טלסקופ
החור השחור המדובר נמצא בקבוצת הכוכבים טלסקופ. אם מעולם לא שמעתם על טלסקופ, זה בגלל שניתן לראות את הקבוצה רק מההמיספרה הדרומית. בשמי הדרום, למשל בשמי אוסטרליה או דרום אמריקה, בלילה חשוך ולא מעונן ניתן לראות כוכב מנצנץ בשם 6819 HR ללא משקפת או טלסקופ. באמצעות משקפת או טלסקופ, ניתן לראות שהכוכב המנצנץ הוא למעשה שני כוכבים סמוכים. לעיתים קרובות כוכבים המנצנצים זה לצד זה רחוקים זה מזה שנות אור – אך במקרה הזה שני הכוכבים מסתובבים אחד סביב השני ומהווים מערכת אחת, בינארית.
כעת מסתבר שהמערכת אינה מערכת כוכבים כפולה אלא משולשת: שני כוכבים "רגילים" וחור שחור. למסקנה הזאת הגיעו האסטרונומים במסגרת מחקר על מערכות כוכבים כפולות שנערך במצפה הכוכבים לה סילה של המצפה האירופי הדרומי בצ'ילה. התצפית הראתה ששני הכוכבים הנראים לעין סובבים סביב עצם שלישי, בלתי נראה, כשהכוכב הקרוב יותר משלים הקפה אחת מדי 40 יום בלבד. לפי כוח הכבידה שהעצם הנעלם מפעיל על הכוכבים, החוקרים חישבו ומצאו כי מסתו צריכה להיות לפחות ארבע מסות שמש. עצם במסה כזאת יכול להיות רק חור שחור, שכן אם היה כוכב "רגיל" היה מאיר בהרבה משני חבריו הגלויים.
eso2007c.jpg
חיפוש שיטתי אחר חורים שחורים
חור שחור הוא עצם בעל שדה כבידה חזק עד כדי כך – כך ששום חומר, ואף לא אור, לא יכול להשתחרר ממנו. חורים שחורים נחלקים לחורים שחורים על-מסיביים, הנמצאים במרכזן של גלקסיות, כמו החור השחור הענק *Sagittarius A הנמצא במרכז שביל החלב, ולחורים שחורים כוכביים. חורים שחורים אלה קטנים בהרבה, עם מסה של בין שלוש לכמה עשרות מסות שמש.
מלבד החור השחור העל-מסיבי במרכזה, בכל הגלקסיה שלנו התגלו עד כה עשרות בודדות של חורים שחורים כוכביים – רובם ככולם חורים שחורים ש"זללו" חומר בסביבתם ושחררו פרצים עוצמתיים של קרינת רנטגן. החור השחור שהתגלה עכשיו במערכת 6819 HR הוא אחד החורים השחורים הכוכביים ה"שחורים" באמת, והוא נמצא אך ורק על סמך השפעתו הכבידתית.
חור שחור כוכבי נוצר כאשר כוכב מסיבי לפחות פי שמונה מהשמש שלנו קורס לתוך עצמו. מאחר שהגלקסיה שלנו מלאה בכוכבים מסיביים כאלה, שמסיימים את חייהם כסופרנובה ולאחר מכן קורסים לכוכב נויטרונים או לחור שחור, מדענים מעריכים שישנם מאות מיליוני חורים שחורים כאלה בשביל החלב. הקושי הוא למצוא אותם.
גילויו של חור שחור "שקט" וקרוב כל כך (באופן יחסי, כמובן) פורץ דרך לחיפוש שיטתי אחר חורים שחורים נוספים. למעשה, החוקרים שמצאו את החור השחור ב-HR 6819 כבר סבורים מערכת חור שחור נוספת, בשם LB-1, גם היא מערכת כוכבים כפולה שגורם שלישי ונסתר משפיע על התנהגותה.