חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל

אחרי איסור בן 20 שנה: ארה"ב צפויה להרשות ללוויינים מסחריים לצלם את ישראל ברזולוציה גבוהה

הסוף לטשטוש: אם יאושר המהלך יהיו לו השלכות החל מהשימוש בגוגל-מפות ועד לסקירות מחקריות ומעקבים

עודד כרמלי
21.07.2020
חתך של שני צילומי לוויין כיום: כיכר המדינה בת"א (משמאל) והקולוסיאום ברומא (מימין). קרדיט: zoom.earth, Microsoft
חתך של שני צילומי לוויין כיום: כיכר המדינה בת"א (משמאל) והקולוסיאום ברומא (מימין). קרדיט: zoom.earth, Microsoft

כל ישראלי שמשתמש בגוגל-Map או גוגל-Earth מכיר את הבעיה: בעוד שערים כמו ניו יורק ופריז מוצגות לפרטי פרטים, עד כדי צבע המכונית שחונה בשאנז אליזה, התמונות מירושלים ותל אביב מטושטשות להפליא והבניינים מפוקסלים. הסיבה לכך היא חוק אמריקני מ-1997 בשם תיקון קייל-בינגמן, שאוסר על מכירה של תמונות לוויין ברזולוציה גבוהה של ישראל ושל השטחים שישראל מחזיקה. כעת, אחרי שני עשורים, ארה"ב צפויה לשנות את המדיניות ולהתיר ללווייני תצפית מסחריים למכור תמונות ברזולוציה גבוהה של ישראל – משני מטרים היום ל-0.4 מטרים.

 

מדינה מפוקסלת

ישראל היא המדינה היחידה בעולם שזכתה ל"חסינות" מפני תמונות לוויין מדויקות. תיקון קייל-בינגמן, על שם הסנטורים ג'ון קייל וג'ף בינגמן, הוא תיקון לחוק לתקציב הביטחון הפדרלי, שאושר ב-1996 ונכנס לתוקף שנה לאחר מכן. התיקון קובע כי הממשל האמריקני לא יעניק רישיון לחברה מסחרית שמצלמת או מפיצה תמונות לוויין של ישראל ברזולוציה גבוהה מזו הזמינה מחברות לווייני תצפית מחוץ לארה"ב. מאז 1998, מינהל האטמוספרה והאוקיינוסים הלאומי (NOAA), שאחראי בין היתר על הנפקת הרישיונות, פירש את החוק כאוסר על צילום או הפצת תמונות לוויין של ישראל ברזולוציה גבוהה מ-2 מטרים, במובן שכל פיקסל בתמונה מייצג שני מ"ר על פני השטח.

 

מטרת תיקון קייל-בינגמן הייתה למנוע שימוש של מדינות יריבות וקבוצות טרור בלוויינים המסחריים כלווייני ריגול אחר ישראל, אלא שעלייתן של חברות לוויינים מסחריות מחוץ לארה"ב, שאינן כפופות לחוק ולרישיונות האמריקניים, משנה את התמונה.

 

kikar_hamedina.jpg

כיכר המדינה, ת
כיכר המדינה, ת

 

coloseum_small.jpg

הקולוסיאום, רומא
צפו לרזולוציה שבה ניתן יהיה לראות מכוניות קטנות. הקולוסיאום, רומא. קרדיט: Zoom.Earth/Microsoft/NOAA GOES/JMA Himawari/EUMETSAT/GIBS/MODIS Aqua/Terra

 

לפי נייר עמדה שפרסמה NOAA, יש מספר הולך וגובר של לווייני תצפית מסחריים לא-אמריקניים שמציעים כבר היום תמונות של ישראל ברזולוציה גבוהה מ-2 מטרים – כך שאין עוד טעם להגביל חברות מסחריות אמריקניות, כמו Google Earth. לפי אתר חדשות החלל SpaceNews, מדובר ב-12 חברות מ-8 מדינות זרות (כלומר מחוץ לארה"ב) המסוגלות לצלם ברזולוציה גבוהה, וכן 13 מדינות זרות המפעילות יחד לווייני תצפית. בימים אלה מפותחות 20 מערכות לוויין נוספות ב-12 מדינות.

 

עם זאת, ב-NOAA לא מצאו חברות זרות שמסוגלות לצלם ברזולוציה גבוהה מ-0.4 מטרים – ומכאן ההגדרה החדשה של הטשטוש הנדרש ממפעילים בארה"ב. יצוין כי בשנים האחרונות, חברות אמריקניות כמו DigitalGlobe מוכרות תמונות לוויין ברזולוציה של 0.3 מטרים. NOAA צפויה לפרסם את המלצותיה היום (שלישי, 21 ביולי).

 

מהפכה בשימוש בתמונות לוויין בישראל?

אם תעודכן הפרשנות לתיקון קייל-בינגמן, צפויה מהפכה של ממש בשימוש בלווייני תצפית מסחריים בישראל. לצד החשש מפני צילום מתקנים ביטחוניים על ידי גורמים עוינים, העלאת הרזולוציה ל-0.4 מטרים פירושה, בין השאר, שירותי Google Earth ו-Google Maps טובים יותר, סקרים סביבתיים לחקלאים ולחברות מחצבים כמו הנתונים שמספק לוויין הסביבה הישראלי-צרפתי ונוס, מחקרים ארכיאולוגיים מבוססי-לוויין, תצפיות לוויין של חברות חקירות ועוד יישומים רבים.

תגיות: