בגלקסיה הספירלית NGC 2525, כ-70 מיליון שנות אור מאיתנו, ארע פיצוץ בקנה מידה קוסמי. כעת, אסטרונומים מפרסמים את התמונות המרהיבות שצילם טלסקופ החלל האבל מהפיצוץ האדיר. סרטון הטיים לאפס (ובעברית: "זמן מואץ") המרהיב, ממחיש עד כמה סופרנובות מאירות – ובאיזו מהירות הן דועכות.
מאירות יותר מגלקסיות שלמות
סופרנובה מתרחשת כאשר כוכב מסיבי דיו (מסיבי בהרבה מהשמש שלנו) קורס לתוך עצמו. סופרנובות הן מהאירועים האלימים ביותר ביקום, והן יכולות להאיר יותר מגלקסיה שלמה – על כל מיליוני ומיליארדי הכוכבים שבה. על ידי מדידת האור הנפלט מסופרנובות, אסטרונומים יכולים למדוד את המרחק לגלקסיות הרחוקות. ועל ידי מדידת התארכות האור (הסחה לאדום), אסטרונומים יכולים למדוד את קצב התפשטות היקום.
זאת הייתה מטרתו של טלסקופ החלל האבל, כשעקב אחר הסופרנובה ב-NGC 2525. היא נצפתה לראשונה בינואר 2018. חודש לאחר מכן, צוות בינלאומי של חוקרים בהובלת חתן פרס נובל אדם ריס ממכון המחקר לטלסקופ חלל (STScI) באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, כיוון את האבל לנקודה הבהירה בהמיספרה הדרומית, בקבוצת הכוכבים "ירכתי הספינה".
Galaxy-NGC-2525.jpg
צפו בסרטון הזום-אין המרהיב אל גלקסיית NGC 2525 עם הטיים-לאפס של פיצוץ הסופרנובה ודעיכתה:
קרדיט: ESA/Hubble & NASA, M. Kornmesser, M. Zamani, A. Riess and the SH0ES team
ננס לבן עצבני במיוחד
בסרטון הטיים לאפס רואים את הסופרנובה בשולי הגלקסיה לפרטי פרטיה. בהתחלה היא מאירה יותר מכל כוכבי הגלקסיה, ובמהלך שנה בלבד של תצפיות – מפברואר 2018 לפברואר 2019 – דוהה ונמוגה לרקע.
סוג הסופרנובה שמצולם בסרטון הוא Ia. סופרנובות מסוג זה מתפוצצות כאשר ננס לבן במערכת כוכבים בינארית, או כפולה, סופח אליו מספיק חומר מהכוכב המלווה. כאשר הננס הזולל מגיע למסה קריטית (1.44 ממסת השמש שלנו), הליבה שלו הופכת חמה מספיק כדי להתיך פחמן – ופיצוץ תרמו-גרעיני בלתי נשלט מפוצץ את הכוכב תוך שניות ספורות. האנרגיה שמשתחררת קורעת את הננס הלבן ופולטת קרינה אלקטרומגנטית בהירה עד כדי פי 5 מיליארד מבהירות השמש שלנו. מאחר שבהירות הסופרנובות מסוג Ia קבועה, הן משמשות כ"נרות סטנדרטיים" למדידת המרחב והזמן.