חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל

טלסקופים לכדו חור שחור שמכלה כוכב על ידי ספגטיפיקציה

ספגטיפיקציה, מלשון ספגטי, זה מה שקרה לכוכב במסת השמש שלנו שהתקרב לחור שחור על-מסיבי במסת מיליון שמשות

עודד כרמלי
15.10.2020
הדמיית אמן של אירוע הספגטיפיקציה 2019qiz
הדמיית אמן של אירוע הספגטיפיקציה 2019qiz. קרדיט: ESO/M. Kornmesser

טלסקופים של מצפה הכוכבים הדרומי (ESO) קלטו את הבזק האור הנדיר – והאחרון – מכוכב שנקרע לגזרים על ידי חור שחור על-מסיבי. בלשון מדעית, האירוע האלים הזה נקרא "אירוע שיבוש גאות" (Tidal Disruption Event) – אבל הוא מוכר יותר בשמו הפופולרי: ספגטיפיקציה, מלשון "ספגטי". הבזק האור הנדיר הגיע ממרחק של 215 מיליון שנות אור מכדור הארץ – אירוע הספגטיפיקציה הקרוב יותר שנקלט עד כה.

 

ספגטי וקציצות מכוכבים

חורים שחורים הם הגופים הדחוסים ביקום. כך, למשל, אם היינו דוחסים את כדור הארץ לכדי חור שחור (תרחיש בלתי אפשרי, כמובן), הוא היה חור שחור בגודל כדור פינג פונג. לדחיסות הזאת אפקטים מוזרים רבים: שדה הכבידה על פני החור השחור כדור הארץ היה עוצמתי כל כך שאפילו פוטונים של אור לא היו מהירים מספיק כדי להשתחרר מאחיזתו (מה שהיה הופך אותו, ובכן, ל"שחור") – וכוחות הגאות שהוא היה מפעיל היו הרסניים.

 

4Spaghettification.jpg

להמחשה:ספגטיפיקציה של אסטרונאוט. קרדיט: cosmocurio
להמחשה:ספגטיפיקציה של אסטרונאוט. קרדיט: cosmocurio

 

מאחר שכוח הכבידה הוא פונקציה של המרחק מהגוף שמפעיל את הכוח, הכוח עשוי להיות חזק משמעותית בצד שפונה לגוף המושך. אלו הם כוחות הגאות, המוכרים לנו ממערכת הארץ-ירח, אבל בחורים שחורים הם הופכים להיות קיצוניים בהרבה: אילו היינו קופצים ראש לחור שחור במסת כדור הארץ, כשהוא כאמור בגודל פינג פונג, הראש שלנו היה משמעותית קרוב יותר למרכז המסה של החור השחור מאשר הרגליים – וכוחות הגאות והשפל היו מותחים אותנו לאורך. תהליך הספגטיפיקציה היה ממשיך עם צלילתנו פנימה, עד שהיינו הופכים לזרם דקיק של אטומים בודדים.

 

וזה בדיוק מה שקורה לכוכבים שמתקרבים לחורים שחורים על-מסיביים. האירוע המדובר אירע כאשר כוכב ביש מזל במסת השמש שלנו נשאב לחור שחור על-מסיבי שמסתו פי מיליון ממסת השמש שלנו: כמחצית ממסת הכוכב "נשאבה" לדיסקת ההאצה של החור השחור – והמחצית השנייה הואצה ונפלטה לחלל בהבזק אדיר משני קטבי דיסקת ההאצה של החור השחור. הבזק האור החדש מקרבתו של החור השחור העל-מסיבי נקלט בשנה שעברה – ואסטרונומים כיוונו את הטלסקופ הגדול מאוד (VLT) וטלסקופ הטכנולוגיה החדשה (NTT) במצפה האירופי הדרומי שבמדבר אטקמה, צ'ילה, לעבר מקור ההבזק.

 

לרוב, אירועים נדירים אלו מוסתרים מעינינו (ומהטלסקופים שלנו) על ידי וילון עבה של אבק. באירוע 2019qiz, כפי שהוא מקוטלג, צוות האסטרונומים החל לעקוב אחרי תהליך הספגטיפיקציה מיד אחרי שהכוכב נקרע לשניים – וכך, הצליחו ללמוד אותו לפרטי פרטים בתצפיות שנמשכו כחצי שנה. למעשה, החוקרים ראו ב"שידור חי" כיצד האבק והגז מהכוכב נפלטים לחלל בתהליך הספגטיפיקציה, במהירויות של עד 10,000 ק"מ לשנייה, כלומר כיצד הולך ונבנה אותו וילון שמסתיר להם את הנעשה בדרך כלל. הפעם, פליטות האור החזקות מהכוכב הגוסס נקלטו לאורך הספקטרום האלקטרומגנטי – אור על-סגול, אור נצפה, קרני רנטגן ורדיו.

 

חור שחור על-מסיבי נולד

מדענים מתייחסים לאירוע הספקטיפיקציה 2019qiz כ"אבן הרוזטה" של אירועי ספגטיפיקציה – שיעזרו לנו לפענח כיצד חומר מתנהג סמוך לחור שחור-על מסיבי, בסביבה הכבידתית הקיצונית ביותר ביקום. חורים שחורים על-מסיביים אורבים בליבן של רוב הגלקסיות, כמו החור השחור העל-מסיבי A* בקשת שבמרכז הגלקסיה שלנו – שביל החלב , שעל גילויו הוענק שבוע שעבר פרס נובל לפיזיקה. עם זאת, אנחנו עדיין לא יודעים כיצד הם נוצרו. החוקרים מקווים שהבנה טובה יותר של תהליכי פירוק כוכבים תאפשר לנו להבין כיצד החורים השחורים העל-מסיביים האלה צברו את מסתם האדירה מלכתחילה.

 

אנימציית אמן שמראה את תהליך השאיבה לחור השחור העל-מסיבי. קרדיט: ESO

 

קראו עוד:


 

תגיות: