חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל

מכון ויצמן יהיה שותפים ל"מגלן", הטלסקופ הגדול בעולם שבצ'ילה

השותפות בפרויקט תפתח בפני החוקרים אשנב למרחק מיליארדי שנות אור ברזולוציה פי 10 מזו של טלסקופ האבל

21.10.2021
הדמיה לילית של טלסקופ הענק מגלן. הבנייה מתוכננת להסתיים לקראת תום העשור
הדמיית טלסקופ הענק מגלן שבצ'ילה. קרדיט: Giant Magellan Telescope - GMTO Corporation

מכון ויצמן למדע מצטרף לתאגיד GMTO הבינלאומי, המאגד תחתיו את מיטב האוניברסיטאות ומכוני המחקר, ומוקדש לבניית טלסקופ הענק "מגלן" –  הטלסקופ הקרקעי הגדול והחזק בעולם. ההצטרפות תאפשר למדעני המכון לתרום מהידע ומהמומחיות שלהם לפיתוח הטכנולוגי של הטלסקופ ולבצע תצפיות אסטרונומיות למרחקים ומרחבים שטרם נצפו עד כה. "הצטרפות המכון לשותפות 'מגלן' היא ניצחון ענק עבורנו. היא מחזקת את מעמדנו ומשפרת את יכולותינו" אומר וולטר מאסי, יו"ר תאגיד GMTO ולשעבר ראש הקרן הלאומית למדע של ארצות-הברית. "הידע והניסיון של מדעני המכון מהותיים למשימתנו – לכוון את המראות הגדולות בעולם לעבר השמים ולחשוף את צפונות היקום".

 

 

פרויקט הקמתו של טלסקופ הענק מגלן מצוי בשלבים מתקדמים מאוד באחד האתרים הטובים ביותר בכדור-הארץ לחקר היקום: מצפה הכוכבים של לאס קמפאנס בדרום מדבר אטקמה שבצ'ילה. הטלסקופ מצויד במערך מעגלי של שבע מראות, הגדולות מסוגן, ויתבסס על הטכנולוגיות האופטיות המתקדמות ביותר. טכנולוגיה זו תאפשר לחוקרים לצפות למרחק של מיליארדי שנות אור, בהפרדה  זוויתית (רזולוציה) גבוהה פי 10 מזו של טלסקופ החלל "האבל". יכולות אלה יאפשרו לחוקרים מרחבי העולם לגלות, בין היתר, כיצד נוצרות ומתפתחות מערכות של כוכבי-לכת, לאפיין כוכבי-לכת הסובבים סביב כוכבים מרוחקים, ולאתר סימני חיים במערכות אלה. בניית הפרויקט מתוכננת להסתיים לקראת תום העשור.

 

"ההצטרפות לשותפות 'מגלן' מזניקה אותנו שנות אור קדימה", אומר פרופ' אבישי גל-ים, דיקן הפקולטה לפיסיקה במכון וראש המכון לחקר חלל ואופטיקה על-שם אנדרה דלורו. "זוהי זכות להיות חלק מנבחרת בין-לאומית הניצבת בחזית חקר החלל. ההצטרפות תאפשר לנו לשדרג את היכולות שלנו בתחום תצפיות החלל, לפתח מכשור שישמש את האסטרופיסיקאים המובילים בעולם בתצפיותיהם –  ולעבוד שכם אל שכם עם השותפים הבכירים בתחום". למעשה, עוד לפני ההצטרפות הרשמית, סייעו מדעני המכון לפתח את אחד המכשירים המדעיים הראשונים שישמשו את מגלן – ספקטרוגרף שנועד לחקור כוכבי-לכת דמויי כדור-הארץ.

 

WIS koffler accelerator_small.jpg

המאיץ על-שם קופלר במרכז קנדה לפיסיקה גרעינית
המאיץ על-שם קופלר במכון ויצמן. קרדיט: מכון ויצמן למדע.

 

מכון דלורו של מכון ויצמן למדע מתמקד בחקר טבעו של היקום – מהחלקיק התת-אטומי הקטן ביותר ועד הגלקסיות המרוחקות ביותר. המכון מאגד מדענים החוקרים תופעות קוונטיות של אור וחומר; אסטרופיסיקאים החוקרים את מרחבי החלל וכוכבי הלכת – ממיקרו-מטאורים דרך ענקי גז ועד פיצוצי סופר-נובה בקצוות הרחוקים ביותר של היקום – ותאורטיקנים החוקרים תופעות בקני מידה עצומים וזעירים כאחד. כל אלה יירתמו כעת למאמץ הבין-לאומי להזניק קדימה את חקר החלל, לגלות שמשות וגלקסיות שטרם נצפו, ולזהות סימני חיים בכוכבי-לכת רחוקים. 

 

מכון ויצמן למדע הוא החבר ה-13 בשותפות GMTO והוא מצטרף אל אוניברסיטת הרווארד, מכון סמית'סוניאן, אוניברסיטת אריזונה, אוניברסיטת המדינה של אריזונה, תאגיד האסטרונומיה האוסטרלי, האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה, מכון קרנגי למדע, קרן המחקר של סאו פאולו, המכון הקוריאני לאסטרונומיה וחקר החלל, אוניברסיטת טקסס A&M, אוניברסיטת שיקגו ואוניברסיטת טקסס באוסטין.