היקום הוא מקום אלים להפליא, ומאז המפץ הגדול אירעו פיצוצים והתמזגויות בקנה מידה שהדעת אינה תופסת. כעת, מדענים מדדו פיצוץ שמתחרה על התואר האירוע האנרגטי ביותר בהיסטוריה של היקום: התמזגות שני צבירי גלקסיות לפני כמיליארד שנה, שיצרה את צביר-העל Abell 3667. ההתמזגות העצומה יצרה גל הדף שעדיין ניתן לראותו היום, והוא גדול פי 60 מכל גלקסיית שביל החלב שלנו.
ראשית, קצת פרופורציות: השמש שלנו היא אחת מבין מאות מיליארדי שמשות בגלקסיית שביל החלב. הגלקסיה עצמה היא חלק ממבנה כבידתי גדול יותר בשם הקבוצה המקומית, שכולל את שביל החלב, את גלקסיית אנדרומדה ועוד כמה עשרות גלקסיות ננסיות. הקבוצה נמצאת בפאתי צביר הבתולה, המורכב מכ-1,500 גלקסיות ומהווה את לב צביר-על הבתולה, שהקבוצה המקומית שלנו היא חלק ממנו – יחד עם עוד כ-100 קבוצות וצבירי גלקסיות.
במילים אחרות, כששני צבירי גלקסיות מתנגשים – כדאי לתפוס מרחק. במרחק כ-730 מיליון שנות אור מכדור הארץ, צביר-העל Abell 3667, המונה כ-550 גלקסיות, עדיין כאוטי כתוצאה מההתנגשות שאירעה 200 מיליון שנה קודם לכן בין שני צבירי הגלקסיות שיצרו אותו.
גלי הדף במהירות של 5.3 מיליון קמ"ש
אנחנו משתמשים במילים כמו "פיצוץ" ו"גלי הדף" בהיעדר מושגים אחרים, אבל חשוב לציין כי אירוע בסדר גודל כזה אינו דומה לשום פיצוץ מוכר לנו, או שאנחנו מסוגלים בכלל לדמיין. כשאירוע זה התרחש לפני כמיליארד שנה, מיזוג הצבירים יצר גל של אלקטרונים במהירויות יחסותיות – בדומה למאיץ חלקיקים. האלקטרונים המואצים יצרו קווים של שדות מגנטיים, שתי קשתות אדירות של גלי רדיו המתפשטות משני עברי Abell 3667.
את קשתות הרדיו הללו מדדו מדענים באמצעות מערך הרדיו טלסקופ החדש MeerKAT בדרום אפריקה וטלסקופ החלל ניוטון של סוכנות החלל האירופית, שמתמחה בתדרי רנטגן. לפי הממצאים שלהם, שפורסמו בכתב העת Astronomy & Astrophysics, כל אחת מהקשתות נעה במהירות של 5.3 מיליון קמ"ש, והן הספיקו להתרחק זו מזו עד כדי 13 מיליון שנות אור. כל אחת מהקשתות כשלעצמה גדולה פי 60 מגלקסיית שביל החלב.
כמובן, פיצוצים זה תמיד מלהיב אבל מדענים מודדים את גלי ההדף הללו כדי להבין טוב יותר את הדינמיקה של התמזגות בין צבירי גלקסיות, ומכאן שגם את האבולוציה של צבירי-על.