ב-24 בינואר נחתה קפסולת דרגון 2 של חברת ספייס אקס במפרץ מקסיקו, אחרי שעגנה בתחנת החלל הבינלאומית. בתוכה היה ניסוי מיוחד במינו שנערך במסגרת משימת רקיע: שיגור תאים סרטניים לחלל. את הניסוי המדעי ערך המרכז הרפואי שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית, בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, בניסיון להבין מדוע תאי סרטן מתים בתנאי מיקרו-כבידה – ובתקווה להביס את המחלה כאן בכדור הארץ.
חקר הסרטן במשימת רקיע – אך בשיגור אחר
משימת רקיע לשיגור האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה מספקת הזדמנות נדירה למדענים, יזמים וארגונים חינוכיים להשתתף במשימת השיגור לחלל ולהציע ניסויים מדעיים והדגמות טכנולוגיות. ואולם, ההזדמנות הזו כבר חורגת מהשיגור של איתן סטיבה עצמו והפכה לפלטפורמה לביצוע ניסויים גם בשיגורים אחרים. הניסוי המיוחד של המרכז הרפואי שניידר לרפואת ילדים בתמיכת סוכנות החלל, הוא אחד מהם.
"מדובר בתאי סרטן מסוג T, שהופקו מילד חולה לוקמיה", מסבירה ד"ר יהודית (דיתי) בירגר, מנהלת המעבדה לחקר מחלות המטואונקולוגיות בילדים בשניידר. "הניסוי נולד מתוך מחקרים קודמים, שהראו כי בתנאי מיקרו-כבידה תאים וגידולים סרטניים נוטים למות יותר. זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה תאי לוקמיה שוגרו לחלל. לאחר שנשחזר את הניסוי כאן בארץ, בתנאי הכבידה הרגילים, נפיק את ה-RNA מתאי הסרטן ששהו בחלל. המטרה היא לנסות למצוא את המנגנון שמופעל או מושתק בתא וגורם לתמותה. כמובן, אין בכוונתנו לשגר ילדים חולי סרטן לחלל – אלא לזהות את החולשה של התא הסרטני, את החלבון שמושתק או בא לידי ביטוי יתר במיקרו-כבידה, ולשחזר את השינוי הזה באמצעות תרופות או עריכה גנטית".
הניסוי פורץ הדרך נבחר להשתתף במשימת רקיע של האסטרונאוט הישראלי השני איתן סטיבה לתחנת החלל הבינלאומית – יחד עם עשרות ניסויים מדעיים, טכנולוגיים רפואיים אחרים. מאחר שהניסוי של המרכז הרפואי שניידר לא הצריך תפעול של סטיבה עצמו – הוחלט להטיס אותו כבר במשימת האספקה הלא-מאוישת CRS-24, ששוגרה בחללית דרגון של חברת ספייס אקס ב-21 בדצמבר 2021. החללית עגנה בתחנת החלל הבינלאומית ושם התאים נחשפו למיקרו-כבידה במשך 24 שעות. לאחר מכן, הניסוי הופסק באמצעות הזרקת חומר המקבע את מצב התאים והמעבדה הזעירה איפשרה שמירת המצב הקיים בטמפרטורה של 4 מעלות. כחודש לאחר שיגורה, ב-24 בינואר 2022, המעבדה נחתה חזרה בכדור הארץ והוחזרה לחוקרים.
"משימת 'רקיע' קיבלה לא מעט ניסויים, ומספר הניסויים שאפשר לשגר עם סטיבה בחללית הוא מצומצם", מספרת ד"ר בירגר, "ולכן הוחלט לחלק את הניסויים שלא מחייבים מגע יד אדם על פני שלוש או ארבע טיסות של ספייס אקס. למעשה, המעבדה זעירה שהכילה את התאים הסרטניים בתוך צ'יפים, היא מעבדה של חברת ספייס פארמה הישראלית, שאינה מצריכה התערבות ידנית".
050521(1).jpg
טיפולים חדשניים לסרטן עמיד – ללא תופעות לוואי
לוקמיה היא מחלת הסרטן השכיחה ביותר בקרב ילדים, והיא מחייבת טיפול ממושך. הטיפול אמנם יעיל ברוב המקרים, אך הוא גורם לתופעות לוואי קצרות וארוכות טווח.
במהלך השבועות הקרובים ישחזרו בשניידר את הניסוי בתנאי כבידה ותאוצה רגילים, תוך שמירה על משתנים זהים – דוגמת הטמפרטורה בחללית ובתחנת החלל. בשלב שני, ה-RNA מהתאים ששוגרו בדרגון יופקו ויושוו ל-RNA מהניסוי הזהה שנערך בכדור הארץ – בניסיון להבין מה בחלל מזיק כל כך לסרטן. הבנה זו תסייע לפתח טיפולים חדשניים שיתנו מענה גם לגידולים סרטניים אגרסיביים ועמידים במיוחד, וכן בניסיון לפתח טיפולים עם פחות תופעות לוואי.
את הניסוי ערכו החוקרים יחד עם המטופלים עצמם: ילדים חולי לוקמיה בגילאי 5-18 המטופלים בשניידר, הצוות הרפואי שלהם והמורים שלהם. הניסוי הוא גם עבודת הגמר בביולוגיה של תלמידת י"ב מיכל קאן, החולה בלוקמיה. קאן וד"ר בירגר טסו לפלורידה כדי להטעין את התאים הסרטניים למעבדה הזעירה ולחזות בשיגור.