הודו מצטרפת למהפכת החלל החדש: בימים הקרובים יערוך הארגון ההודי לחקר החלל (ISRO) את טיסת הבכורה של המשגר לשיגור לוויינים קטנים (SSLV). המשגר המהפכני ישוגר עד סוף חודש מאי מנמל החלל סאטיש דאוואן, כשעל גבו מיקרו-לוויין לניטור סביבתי, גם כן מתוצרת ISRO.
אם השיגור יצליח והמיקרו-לוויין יגיע למסלולו סביב כדור הארץ, הודו תתחיל למכור את טיסות המשגר ליזמים. למעשה, טיסת הניסוי השנייה של ה-SSLV החדש, שמתוכננת לאוגוסט, כבר תישא מטען של ארבעה לווייני בלקסקיי גלובל של החברה האמריקנית הפרטית ספייספלייט אינדסטריז.
8,000 דולר לק"ג
עד היום, הודו שיגרה מיקרו-לוויינים וננו-לוויינים בעיקר על בסיס מקום פנוי ב"סוס העבודה" העיקרי שלה: המשגר הבינוני PSLV. כך שוגרו למשל מספר לוויינים מתוצרת ישראל, לרבות ה-BGUSAT של אוניברסיטת בן גוריון ולוויין התלמידים דוכיפת 3.
ה-SSLV החדש נועד לספק חלופה זמינה, זולה ומהירה לדרישה ההולכת וגוברת של לוויינים מסחריים, מחקריים ולימודיים קטנים. ה-SSLV הקטן והאוטונומי ברובו זקוק לזמן הכנה של 72 שעות לעומת כ-70 ימים של ה-PSLV. נדרש צוות של שישה אנשים בלבד לתפעול השיגור עצמו, לעומת צוותים של כ-60 איש הנדרשים לתפעול ה-PSLV.
הזמינות וקצב השיגור הגבוהים של ה-SSLV החדש יאפשר להודו להציע מחירים תחרותיים מאוד: עלות השיגור של עד 500 ק"ג מטען למסלול לווייני נמוך (LEO) תהיה כ-4 מיליון דולר, כלומר 8,000 דולר לק"ג. לשם השוואה, המחיר לק"ג מטען לאותו מסלול עם משגר האלקטרון של חברת רוקט לאב הוא 25,000 דולר. בנוסף, שעה שלוויינים קטנים היו יכולים "לתפוס טרמפ" על המשגר הבינוני PSLV רק בתנאי שהגובה שאליו הם צריכים להגיע תואם את גובה הלוויינים הגדולים יותר, ה-SSLV מאפשר להכניס לוויינים למסלול בגבהים שונים במסלול סביב כדור הארץ.
הדמיה של ה-SSLV.
משקיעים בהזנקת תעשיית החלל המקומית
כאמור, שיגור הבכורה של ה-SSLV יערך ממרכז החלל סאטיש דאוואן שבאנדרה פרדש, אך הודו כבר החלה לבנות נמל חלל חדש במדינת טאמיל נאדו. בנמל החדש יוקם כן שיגור ייעודי ל-SSLV, שיכול להמריא הן אנכית (כמו משגר) והן אופקית (כמו מטוס).
ה-SSLV הוא בר השוואה למשגרי לוויינים קטנים כמו וגה של סוכנות החלל האירופית או אלקטרון של רוקט לאב. הודו מקווה כי המשגר יאפשר לה להתחרות טוב יותר בשוק החלל החדש התופח – הן בתוך הודו והן מחוצה לה. ב-2019 הקימה סוכנות החלל ההודית זרוע מסחרית בשם ניו ספייס, שמטרתה לייצא טכנולוגיות מתוכנית החלל הלאומית למגזר הפרטי – ובמקביל לעודד השתתפות של תעשיית החלל המקומית בפרויקטים של ISRO.